- 20:08טוקיו: הקפטן המרוקאי זורח בתצוגת האופנה המזרחית
- 12:00אילון מאסק מגביר את התמריץ הכספי לעתירה התומכת בזכויות חוקתיות
- 11:40ראש האו"ם מדגיש את יוזמת הסהרה של מרוקו לשילוב כלכלי של הסאהל
- 11:20טראמפ טוען כי מותו של סינוואר סולל את הדרך לשלום בעזה, מתכנן דיאלוג עם נתניהו
- 11:01מרוקו מחזקת את ההשפעה הימית עם סגן הנשיאות של הארגון הימי הבינלאומי
- 10:35Stellantis מעביר הילוכים: בום הרכב של מרוקו מעלה שאלות לייצור אירופי
- 10:05X מדיה חברתית כדי לשתף נתוני משתמשים להדרכה בבינה מלאכותית: עידן חדש של מונטיזציה של נתונים
- 09:40המהפך הדיפלומטי של מרוקו: המלך מוחמד השישי מינה שגרירים חדשים במהלך אסטרטגי
- 09:00צעדה התפוצצה בבניין מצפון לתל אביב, וצבא ישראל יירט שתי צעדות שחצו מלבנון
עקבו אחרינו בפייסבוק
למי צריכים יהודי אמריקה להצביע?
מפגשים עם קהל אמריקאי הפכו לשדה מוקשים ככל שמתגברות ההאשמות שאני תומך בטראמפ - או ביידן? מיכאל אורן - The Times of Israel
במהלך ששת החודשים האחרונים שיתפתי את מחשבותיי על המלחמה והשפעתה על יחסי ארה"ב וישראל. מאוחר יותר נודע לי שכמה מאזינים מצאו את ההערות שלי אנטי-טראמפ בעליל, בעוד שאחרים האשימו אותי בצדדתי של טראמפ ובזלזול בנשיא ביידן.
הבעתי את דעתי על אירועי ה-7 באוקטובר ועל מטרותינו להשמיד את חמאס ולשחרר את בני הערובה. הבעתי את חרטתי על כך ש"כל הצדדים מגנים אותנו כי הרגנו 30,000 פלסטינים". הגבתי להאשמות בהפצצה חסרת אבחנה של עזה בהצדקה שלמרות כמה טעויות, כל פעולה של כוחות ישראליים מקבלת תחילה אישור של מומחים צבאיים ומשפטיים. עם זאת, הממשל התעקש על הסיסמה "יותר מדי פלסטינים נהרגו".
ואז הגיעו השאלות הקשות יותר; "איך עלינו להגיב לביקורת של ממשל ביידן על ישראל? למי עלינו, כיהודים אמריקאים, להצביע?"
השאלה הזו הייתה שדה מוקשים. ניסיתי להימנע מכך על ידי אזכור שאני כבר לא מחזיק באזרחות אמריקאית; נאלצתי לאבד את זה כדי להיות שגריר ישראל בוושינגטון ואחר כך לכהן בכנסת, ולא תמכתי באף מועמד.
אני מעריך לחלוטין את הצורך של הממשל להישאר פוליטי ואת הקשיים של הנשיא לעמוד מול מי שמפקפקים במדיניותו כלפי ישראל. עם זאת, התאכזבתי מהמסר שהממשל מעביר לחמאס: "חכו רגע, מגיע הפסקה ביחסי ארה"ב וישראל".
הייתי ביקורתי כלפי הבית הלבן, אבל גם הזהרתי מלפרש את ההערות שלי כתמיכה בדונלד טראמפ. היא הדגישה שאפשר לבקר את הנשיא, אבל זה לא אומר שתצביעו למועמד השני. סיכמתי בהמלצה שאף מועמד לא יקבל את התמיכה היהודית האמריקאית כמובנת מאליה.
חשבתי שהערה כזו תחסוך ממני את שדה המוקשים אבל כנראה שזה לא קרה. פרוגרסיבי אחד עקץ אותי שביקורת על ביידן פירושה ניצחון עבור דונלד טראמפ. שאלתי, "האם אתה מתכוון שאני לא יכול להגן על המדינה שלי אם היא מסכנת את ארצות הברית?"
חמש השאלות ששאלתי את תומכי ישראל האמריקאים לשאול את עצמם עוררו כעס גדול עוד יותר. שאלות אלו היו:
מי המועמד שדוחה הפסקת אש קבועה וללא תנאי?
מי מחויב להמשיך ולספק לישראל נשק ותחמושת אמריקאים?
מי מתעקש לעמוד מול איראן ותוכנית הגרעין שלה?
מי מוכן להגן על ישראל מפני האשמות ברצח עם?
מי מתנגד למאמצים האירופיים לכפות מדינה פלסטינית על ישראל?
מלבד הביקורת, נאומי היה מפולפל בהתייחסויות חמות רבות לביידן, לשיחות החמות שקיימנו במהלך שהותי בוושינגטון ולאהבתו לישראל ולעם היהודי. אבל עבור חלק מהאנשים במפגש, הכל היה חסר תועלת או גרוע מכך.
"אתה משאיר פירורי לחם שמובילים לטראמפ", אמר אחד מהמשתתפים. אחר קם וממש צעק עלי: "איך אתה מעז לבוא לכאן ולבקש מאיתנו להצביע לטראמפ?" שמועות על תמיכתי לכאורה בנשיא לשעבר הגיעו אלי לכאן, בתל אביב, ואילצו אותי לקרוא שוב את הטקסט הזה על כל סימן לתמיכה כזו. לא היה זכר אליו.
באשר לתומכי טראמפ, ההערות היו: מעולם לא הזכרת את תמיכתו הגדולה של טראמפ בישראל ואת ההכרה שלו בירושלים כבירת ישראל, וגם לא הזכרת את הכרתו בריבונות ברמת הגולן. יש מי שאמרו: איך אפשר לתמוך בממשל שרוצה לתת לחמאס מדינה ומאשים את ישראל בפשעי מלחמה?
מכל זה אני מסיק שאי אפשר להתגבר על המחלוקות בין יהודי אמריקה בנוגע לבחירות 2024. אי אפשר להציג נקודת מבט ישראלית גלויה על המועמד המועדף. בכל המקרים, גם אם היינו נכנסים לשדות מוקשים, עלינו להמשיך ולהגן על ישרא