- 16:00WhatsApp בודק תכונה חדשה להיפטר מהודעות ספאם מעסקים
- 15:10סהרה מרוקאית: ארצות הברית מאשרת מחדש את תמיכתה ביוזמת האוטונומיה המרוקאית
- 14:35תעשיית הרכב... חנוכת מפעל קבוצת MP INDUSTRY בפלטפורמת Tanger Med
- 14:05מרוקו מובילה יעדי הפקת סרטים גלובליים עם 30% מזומן בחזרה
- 13:30פרויקט חדש בסהרה המרוקאית... כבל תת-מימי המקשר בין טנריף לטרפיה
- 12:00שר הביטחון מפסיק מעצרים מינהליים נגד מתנחלים
- 11:00מרוקו מדורגת במקום השני הטוב ביותר באפריקה מבחינת מהירות הורדה לאינטרנט.
- 10:30גוגל מפתחת תכונה חדשה להגנה על הפרטיות ב-Gmail
- 10:00הביטקוין חוצה 99,000 דולר ומתקרב למחסום ההיסטורי של 100,000 דולר
עקבו אחרינו בפייסבוק
פרויקט מנהרת מיצר גיברלטר השאפתני חוזר למומנטום
לאחר שנים של תרדמה, פרויקט שאפתני לבניית מנהרה תת-מימית המקשרת בין אירופה לאפריקה שוב מושך את תשומת לבם של קובעי המדיניות והציבור כאחד. המנהרה המוצעת, שעלותה מוערכת בסכום מדהים של 6 מיליארד אירו, נועדה ליצור קשר פורץ דרך בין ספרד למרוקו, שתי מדינות המופרדות על ידי 14 קילומטרים בלבד של מים על פני מיצר גיברלטר.
הרעיון ליצור מעבר תת-ימי בין שתי היבשות החל מסוף שנות ה-70, כאשר נערכו מחקרי היתכנות ראשוניים. עם זאת, מכשולים טכניים ופיננסיים עיכבו בעקביות את מימושו. כעת, לאחר הפסקה מאז 2009, הדיונים האחרונים בין מדריד לרבאט העלו מחדש את התקווה שההתחייבות המונומנטלית הזו יכולה סוף סוף להפוך למציאות, ומבטיחה יתרונות כלכליים משמעותיים לשני הצדדים.
באפריל 2023, במהלך הפגישה ה-43 של הוועדה ההיספאנו-מרוקאית, הסכימו שתי המדינות על תוכנית עבודה לשלוש שנים כדי להעריך מחדש את כדאיות הפרויקט. המומנטום המחודש הזה קיבל חיזוק נוסף על ידי דיונים אינטנסיביים בין אוסקר פואנטה, שר התחבורה של ספרד, לבין מקבילו המרוקאי, ניזאר ברקה, במהלך ביקורו הרשמי של פואנטה במרוקו במרץ 2024.
המנהרה המוצעת, המיועדת להובלת רכבת נוסעים ומטענים כאחד, תכלול שני צינורות תת-מימיים באורך 28 קילומטרים, שיגיעו לעומק מרבי של 475 מטר. מעבר זה יחבר את פונטה פאלומה בספרד עם מלאבטה בצפון מרוקו. על פי תחזיות שדווח על ידי המגזין האמריקאי ניוזוויק, המנהרה יכולה להסיע 12.8 מיליון נוסעים ו-13 מיליון טון מטען בשנה, ולצמצם את זמן הנסיעה בין מדריד לקזבלנקה ל-5.5 שעות בלבד, וליצור עורק חיוני למסחר ותיירות.
התשתית המתוכננת תשלב בצורה חלקה את רשתות הרכבת הספרדית והמרוקאית, ותאפשר זרימה בלתי פוסקת של סחורות ואנשים בין שתי היבשות. מעבר לחיזוק הקשרים הכלכליים בין אירופה ואפריקה, המנהרה עשויה להפוך לזרז מרכזי לפיתוח אזורי, למשוך השקעות וטיפוח צמיחה במגזרי הלוגיסטיקה והתיירות.
פרויקט מנהרת מיצר גיברלטר מתעלה על תפקידו כתשתית תחבורה בלבד. הוא מייצג נדבך אסטרטגי ביחסי ספרד-מרוקו וסמל לשיתוף פעולה חוצה יבשות. מונדיאל 2030 הממשמש ובא, שמרוקו תארח יחד עם ספרד ופורטוגל, מוסיף מימד נוסף ליוזמה זו. שתי המדינות מקווים שהמנהרה תהיה פעילה עד סוף העשור הנוכחי, ותקל על הניידות של מיליוני המבקרים הצפויים לאירוע עולמי זה.
למרות האופטימיות הרווחת, נותרו כמה אתגרים אדירים. הקמת מנהרה תת-ימית בסדר גודל כזה דורשת טכנולוגיות מתקדמות וטכניקות הנדסיות מתוחכמות על מנת להבטיח את בטיחות המבנה ועמידותו. גם היבטים פיננסיים וסביבתיים מציבים בעיות קריטיות. דרישת המימון של 6 מיליארד אירו תחייב שותפויות ציבוריות-פרטיות, הלוואות בינלאומיות, ופוטנציאל קרנות של האיחוד האירופי. יתר על כן, יש לערוך מחקרי השפעה סביבתיים קפדניים כדי למזער הפרעות אקולוגיות.
מחויבות פוליטית של שתי הממשלות תהיה מכרעת בהתגברות על מכשולים אלה. ההסכמים האחרונים והנכונות המופגנת של מנהיגי ספרד ומרוקו הם סימנים מעודדים, אך מימוש הפרויקט ידרוש תיאום מתמשך ומעקב קפדני.
כאשר פרויקט מנהרת מיצר גיברלטר השאפתני חוזר לתאוצה, הוא מהווה עדות לכוחם של שיתוף פעולה בינלאומי וכושר ההמצאה האנושי. מימושו המוצלח עשוי לפתח עידן חדש של קישוריות הדדית ושגשוג כלכלי לאזור, ולגבש את הקשרים הבלתי ניתנים לשבירה בין אירופה ואפריקה.