- 18:48מרוקו שוקלת להעניק רישיונות ל"Starlink" לשיפור שירותי האינטרנט באמצעות לוויין עד 2025
- 18:16דיווח ישראלי חושף "הפתעה" בנוגע לסוגיית ההדלפות בלשכת נתניהו
- 17:41משלחת צרפתית מבקרת בסהרה המרוקאית כדי לבחון הזדמנויות השקעה במגזרים אסטרטגיים
- 13:03דיווח: קוקה קולה ומאדים מקדמים מזון לא בריא בשווקים מתעוררים
- 10:25באקו: עזיז אחנוץ' מוביל את המשלחת המרוקאית ל-COP29
- 09:55מרוקו משיקה פרויקט מפעל לייצור רכבות רכבות
- 09:30אמזון חשופה לפרצת אבטחה שחושפת את הנתונים של עובדיה
- 08:55מחירי הזהב יורדים לרמה הנמוכה ביותר מזה חודשיים בשל חוזק הדולר
- 08:03לופטהנזה מאריכה את השעיית טיסותיה לישראל עד ה-15 בדצמבר
עקבו אחרינו בפייסבוק
המאבק הארוך של ירדן: איזון משבר הפליטים, אתגרים כלכליים ודאגות סביבתיות
הממלכה ההאשמית של ירדן ממשיכה להתמודד עם אתגרים מרובי פנים הנובעים מתפקידה כמקלט ליותר ממיליון פליטים סורים. מאז תחילת המשבר הסורי ב-2011, ירדן הושפעה עמוקות מזרם של אנשים עקורים, ויצרה רשת מורכבת של בעיות כלכליות, חברתיות וביטחוניות שבדקו את חוסנה של האומה.
בתגובה למשבר ההומניטרי המתמשך הזה, ירדן משתפת פעולה באופן פעיל עם ארגונים בינלאומיים כדי להקל על יישובם מחדש של חלק מהפליטים במדינות אחרות. יחד עם זאת, הממלכה קוראת ללא הרף לתמיכה בינלאומית רבה יותר, תוך הדגשת הצורך באחריות משותפת ובמשאבים הולמים כדי לספק שירותים חיוניים לאוכלוסיית הפליטים.
העומס הכספי על משאביה של ירדן ניכר בתוכנית התגובה למשבר סוריה לשנת 2024, הדורשת מימון מדהים של 2 מיליארד דולר. עד כה הובטחו רק 133 מיליון דולר, המכסים רק 7% מסך המימון הנדרש. זה מייצג את הרמה הנמוכה ביותר של מימון בינלאומי לפליטים סורים בירדן מאז הקמת התוכנית ב-2015, מה שמדגיש מגמה מדאיגה במעורבות העולמית במשבר הממושך הזה.
ההערכה השנתית לשנת 2024 של הנציב העליון לפליטים של האו"ם (UNHCR) מציירת תמונה עגומה של הידרדרות התנאים לפליטים במחנות אזרק וזעטרי, כמו גם בקהילות המארחות. שיעורי העוני באזורים הכפריים עלו באופן דרמטי מ-45% ל-67%, מלווה בירידה מדאיגה בביטחון התזונתי.
נוסף על האתגרים הללו, ירדן ניצבת בפני מכשולים כלכליים משמעותיים שהחריפו הסכסוך בעזה. מגזר התיירות, שתורם 15% לתמ"ג של הממלכה, נפגע במיוחד, מה שהגביר עוד יותר את הלחץ על המשאבים הכלכליים של המדינה.
דאגות סביבתיות מגבירות את הקשיים של ירדן, כאשר המדינה עומדת בפני סיכונים חמורים של בצורת ומדבר. צריכת המים עולה כל הזמן על המשאבים המתחדשים, משפיעה לרעה על זרימות הסביבה ותורמת להידרדרות הקרקע. התלות הגוברת במקורות מי תהום שאינם מתחדשים הביאה לעלייה ברמות המליחות, מה שמאיים על איכות המים.
חלוקת משאבי המים בירדן מהווה אתגר נוסף. מגזר החקלאות המושקה צורך 49% ממימי המדינה למרות שהוא מהווה פחות מעשירית מהשימוש בקרקע החקלאית. בינתיים, השימוש הביתי מהווה 48% מצריכת המים, מה שמדגיש את האיזון העדין בין הצרכים החקלאיים לדרישות הביתיות.
ככל שירדן מנווטת את המשברים השזורים אלה, תפקידה של הקהילה הבינלאומית הופך יותר ויותר מכריע. יכולתה של הממלכה לשמור על יציבות תוך פרנסה לאזרחיה ואוכלוסיית הפליטים תלויה בתמיכה גלובלית מתמשכת ובפתרונות חדשניים לאתגרים הכלכליים והסביבתיים שלה.
המצב בירדן משמש תזכורת מוחלטת להשפעות ארוכות הטווח של סכסוכים אזוריים ולחשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי לטיפול במשברים הומניטריים. מכיוון שהעולם מתמודד עם אתגרים גלובליים רבים, מצוקתה של ירדן מדגישה את הצורך בגישה מתואמת ומתמשכת לתמיכה במדינות הנושאות בנטל של מצבי פליטים ממושכים.
במבט קדימה, ההתמודדות עם האתגרים של ג'ורדן תדרוש גישה רב-גונית. זה כולל לא רק הגדלת התמיכה הכספית בתוכניות פליטים, אלא גם סיוע לפיתוח שיטות ניהול מים בר קיימא ולגוון את הכלכלה כדי להפחית את הפגיעות לאי יציבות אזורית.
בעוד ירדן ממשיכה להפגין חוסן יוצא דופן מול אתגרים אלו, על הקהילה הבינלאומית להכיר בתפקיד הקריטי שהיא ממלאת בשמירה על יציבות אזורית. יכולתה של הממלכה להתגבר על מכשולים אלו לא רק שתקבע את גורלם של מיליוני פליטים, אלא גם תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת על השלום והביטחון במזרח התיכון.