- 15:15הברק של הקפטן המרוקאי זורח בטוקיו: תצוגת אופנה מלאת משמעות ואלגנטיות
- 14:40אפל תהיה בפיגור של שנתיים בתחום הבינה המלאכותית
- 14:20לאחר שהפך למרוקאי, היה ביקוש חסר תקדים לשוקולד "נוטקאו" בצרפת
- 13:46נאצר בוריטה: "מרוקו לא מנהלת משא ומתן על ריבונותה או על שלמותה הטריטוריאלית"
- 13:00אסטוניה: יוזמת האוטונומיה המרוקאית היא בסיס טוב, רציני ואמין
- 12:00החזון האטלנטי של מרוקו: גשר בין יבשות נחשף בקוויבק
- 11:00WhatsApp חושפת מצב חדש להגנה על בריאותם החזותית של המשתמשים שלה
- 10:30מרוקו מבטיחה תפקיד מפתח ביוזמת מחסור במים העולמית
- 10:15מרוקו ודנמרק מתאחדות כדי לחזק את זכויות האדם במערכת המשפט
עקבו אחרינו בפייסבוק
הישראלים נוקטים במספר שיטות כדי להבריח את חסכונותיהם למקלטים בטוחים
קצב יציאת ההון מישראל גדל באופן כללי מאז פרוץ המלחמה לפני שנה, אך מה שראוי לציין הוא שמיליארדי הדולרים שנמלטו היו שייכים ליחידים ולמשפחות בישות הכובשת, ועברו מספר מסלולים למקלטים זרים. , כדי להגן עליהם מפני השלכות המלחמה, שהשפיעה רבות על פעילויות כלכליות שונות בישראל.
דיווחים כלכליים הצביעו על כך שהכסף שעשה את נתיב ההגירה ההפוכה עבר במספר אפיקים, ביניהם השקעה במניות, פתיחת חשבונות בנק, קבלת הלוואות זרות, רכישת נדל"ן, מימון צרכי קרובי משפחה וקבלת תושבות ואזרחות במדינה אחרת.
ניתוח כלכלי שפרסם אתר "כלכליסט" הישראלי, אתמול, א', הראה כי זרימת ההון מישראל לחו"ל זינקה ב-62% תוך שנה, מה שמעיד על השלכות עניין זה על הדינמיקה של הפעילות הכלכלית בישראל, והחלשתו את ערכו של השקל מול מטבעות חוץ, וגם הפעלת לחץ על יתרות המזומנים הזר. הוא הוסיף, "בריחת הון היא תופעה שיש למנוע בכל דרך שהיא, והיא עלולה להוביל כלכלות לקריסה או למשבר".
על פי הניתוח, ישנם מספר גורמים מכריעים למדידת השפעות בריחת הון, לרבות העלייה בביקוש למט"ח, אשר בתורה מפעילה לחץ על המטבע המקומי, ומסבירה כי השקל ירד בכ-10%, מכ-3.52 לערך. 3.86 שקלים לדולר, העולה על קצב הירידה של המטבעות החלשים ביותר בהשוואה לדולר, בהיקף של כ-4.7%.
לראשונה מזה זמן רב, נרשמה השקעה ישירה נטו שלילית ברבעון הראשון של 2024, שכן ישראלים השקיעו בחו"ל יותר מזרים שהושקעו בישראל, שירד במחצית מ-12 מיליארד דולר ב-2023 ל-6 מיליארד דולר ב-2024.
אינדיקטורים אלה מגולמים בנתוני השקעות בהייטק. לפי הערכות ראשוניות לרבעון השלישי של 2024 שפרסמה חברת מחקרי השוק הישראלית IVC, מקור נתונים ומידע עסקי בתעשיית ההיי-טק המקומית, חברות היי-טק ישראליות גייסו 938 מיליון דולר ב-61 עסקאות, שזה הנמוך ביותר. מספר ההון שגויס במהלך שבע שנים מאז הרבעון השלישי של 2017, ומספר העסקאות הנמוך ביותר בעשור האחרון.
פער הריבית המתרחב בין ישראל לארה"ב, ככל שהוא עולה במדינה הכובשת בזמן שהבנק הפדרלי האמריקני מוריד אותו, עשוי להעיד על מאמצים להגביל בריחת הון. על פי הצהרותיו האחרונות של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הריבית עשויה להמשיך לעלות, ולכן פערי הריבית בעתיד עשויים להימשך שנה נוספת עד לרבעון השלישי של 2025. בפעם השישית ב-2025. ברציפות, בנק ישראל הותיר את ריבית הבסיס על 4.5%, על פי החלטת הוועדה למדיניות מוניטרית שניתנה בתחילת אוקטובר.
הניתוח הצביע על כך שכאשר משקיעים זרים מעריכים שיש עלייה בפרמיית הסיכון למדינה, הם עלולים למכור במקרה זה אג"ח ממשלתיות, מה שמוריד את המחיר ומעלה את הריבית. זה קורה בדרך כלל כאשר המשקיעים מאבדים אמון ביציבות הכלכלית ולבקש להחזיר את הכסף ל"ארץ הולדתם" למחקר על השקעות בטוחות יותר. המשמעות היא שמחיר שירות החוב (תשלום החוב) התייקר. לפי הערכה מדוקדקת של אגף התקציבים במשרד האוצר, הגידול בתשלומי הריבית ב-2024 צפוי לעמוד על כ-4 מיליארד שקל בלבד (כ-1.1 מיליארד דולר) ובשנה הבאה יותר משבעה מיליארד שקל. על פי נתוני בנק ישראל, משקלם של הזרים המחזיקים באג"ח ממשלת ישראל ירד מכ-15% ל-8.7% במהלך השנה.
הכסף שזורם לחו"ל מפעיל לחץ על הגדלת מבוי סתום הריבית בישראל וצמצום הגירעון התקציבי המואץ מתחילת השנה, על רקע המשך המלחמה ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023, הרחבת היקף המלחמה עם חיזבאללה הלבנונית, ומבשרי המלחמה הישירה עם איראן שמתקרבת הרבה.
בשבוע שעבר הראה דיווח של העיתון הישראלי "גלובס" כי ההשקעות הישראליות במדד המניות האמריקאי "Standard & Poor's 500" הוכפלו מאז פרוץ המלחמה, מה שגרם לאנליסטים פיננסיים ישראלים להזהיר מפני הסיכונים שעלולים להיחשף חסכונות ישראלים. עד כאשר אחוז גדול מהם מושקע במכשיר השקעה אחת, בעוד שאחרים הביעו דאגה מההשפעה על הכלכלה הישראלית והבורסה המקומית, שבה מקורות ההון עלולים להתייבש.
העיתון דיווח כי בתוך שלוש שנים, אחוז החיסכון ארוך הטווח של הישראלים, המושקע במדד האמריקאי, זינק מ-1% ל-8% מסך הנכסים הפיננסיים לטווח ארוך של פרטי ישראל, המנוהלים על ידי פרישה, חיסכון ומתקדמים. קרנות השתלמות, מה שמצביע על 134 מיליארד שקל (35.8 מיליארד דולר) לעומת 6 מיליארד שקל (1.6 מיליארד דולר).
ערב המלחמה, בספטמבר אשתקד, נכסי קרנות הפנסיה שהושקעו במדד סטנדרד אנד פור'ס 500 הסתכמו בכ-4% מהסך, או 28 מיליארד שקל (7.5 מיליארד דולר), כאשר בתוך שנה אחת, הסכום גדל פי שלושה ל-76 מיליארד שקל (20.3 מיליארד דולר).