חדשות אחרונות

שעות תפילה

פajr
זריחת השמש
דוהר
אסר
מגרב
עشاء

שעות תפילה לערים אחרות

עקבו אחרינו בפייסבוק

Walaw

טכנולוגיה

חופש תחת מעקב: הגנה על זכויות אדם בעידן הדיגיטלי

15:45 עיתונאים: Azzat Manal

Zoom

בעידן הדיגיטלי, הטכנולוגיה שינתה באופן קיצוני את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומתקשרים. אבל בעולם האולטרה-מחובר הזה, שבו נתונים אישיים נמצאים בכל מקום והמעקב הפך לנורמה, עולה שאלה מכרעת: כיצד להגן על זכויות אדם וחירויות הפרט מול ההתקדמות הטכנולוגית?

עידן חדש של מעקב

ההתקדמות הטכנולוגית אפשרה התקדמות מרהיבה בתחומים מגוונים כמו בריאות, חינוך, ניידות ואפילו ביטחון הציבור. אבל לחידושים האלה יש מחיר. נפח הנתונים שנוצר מדי יום, בין אם על ידי רשתות חברתיות, מכשירים מחוברים או עסקאות מקוונות, הוא עצום. לפי מומחים, יותר מ-2.5 קווינטיליון בתים של נתונים נוצרים בכל יום ברחבי העולם.

הגבול המטושטש בין אבטחה לפרטיות

מצד אחד, ממשלות וחברות אומרות שאיסוף נתונים הכרחי כדי להבטיח אבטחה ושיפור השירותים. מנגד, נשמעים קולות להוקיע את הניצול לרעה של מעקב זה, במיוחד בכל הנוגע לחופש הביטוי, ההגנה על החיים הפרטיים וחזקת החפות.

שערוריות דליפות נתונים אישיות, כמו זו של פייסבוק עם קיימברידג' אנליטיקה, הדגישו את הפגמים במערכת הגנת המידע. משתמשי אינטרנט רבים, מודעים לפלישה הזו לחייהם הפרטיים, קוראים לתקנות והגנות נוספות. אבל במדינות רבות, החוקים הנוגעים להגנה על נתונים אישיים עדיין אינם מספיקים או אפילו לא קיימים.

האיום מצד ממשלות ותאגידים

לכך מתווספת מעורבותן של ממשלות מסוימות, המשתמשות בטכנולוגיה כדי לפקח על אזרחיהן. בסין, למשל, מערכת האשראי החברתי מאפשרת לרשויות לפקח על התנהגותם של אנשים בזמן אמת, ולהעניק להם הרשאות או להטיל סנקציות על סמך מעשיהם. צורה זו של מעקב המוני מעוררת דאגות גדולות במונחים של זכויות אזרח וחירויות הציבור.

במדינות מסוימות, הרשויות משתמשות גם בטכנולוגיות זיהוי פנים כדי לזהות אנשים במקומות ציבוריים, לפעמים ללא הסכמתם. למרות שטכנולוגיות אלו יכולות לשפר תיאורטית את האבטחה, הן גם מגבירות את הסיכונים להתעללות ואפליה, במיוחד נגד מיעוטים.

פתרונות לרגולציה יעילה

לנוכח הפרות הפוטנציאליות הללו, מספר ארגונים בינלאומיים, כמו האו"ם והאיחוד האירופי, החלו להציב תקנות להגנה על זכויות האדם בעידן הדיגיטלי. תקנת הגנת המידע הכללית (GDPR), שאומצה על ידי האיחוד האירופי בשנת 2018, הקימה מסגרת חוקית לניהול איסוף ושימוש בנתונים אישיים. היא מחייבת חברות לקבל הסכמה מפורשת מהמשתמשים לפני איסוף הנתונים שלהם, ומעניקה להם את הזכות לבקש מחיקה של מידע זה בכל עת.

אבל היישום של תקנות כאלה נותר לא אחיד בקנה מידה עולמי. בעוד אזורים כמו אירופה נקטו צעדים נחרצים, אחרים, במיוחד באפריקה ואסיה, עדיין נמצאים בפיגור מבחינת הגנת מידע אישי. לכן יש צורך במאמצים בינלאומיים כדי להבטיח הגנה אוניברסלית על זכויות דיגיטליות.

תפקיד האזרחים והעסקים

בזמן ההמתנה לרגולציה גלובלית מחמירה יותר, האחריות אינה מוטלת רק על הממשלות. גם אזרחים חייבים להיות מודעים לנושאים הקשורים להגנה על הנתונים שלהם. שימוש בכלי הצפנה, הימנעות משיתוף מידע רגיש ברשתות חברתיות, או אפילו בדיקת הגדרות הפרטיות של אפליקציות הן פעולות פשוטות אך חיוניות להגבלת סיכונים.

גם לעסקים, מצדם, יש תפקיד. מעבר לדרישות החוק, עליהם לשלב תרבות של שקיפות ואחריות. משמעות הדבר היא הבטחת ניהול נתונים אתי, מניעת שימוש לרעה והתחייבות לכיבוד זכויות היסוד של המשתמשים.

הגנה על זכויות אדם בעידן הדיגיטלי מחייבת איזון בין חדשנות לביטחון, עם רגולציה יעילה ומעורבות של אזרחים ועסקים. ערנות קולקטיבית חיונית לשמירה על חירויות הפרט בעולם מחובר.

מילות מפתח:

קרא עוד

טכנולוגיה גוגל מפתחת תכונה חדשה להגנה על הפרטיות ב-Gmail

טכנולוגיה הודעה ויראלית מזויפת באינסטגרם טוענת להגן על הפרטיות מפני התראת Meta: Disinformation