- 17:15מרוקו מובילה את הכלכלה הדיגיטלית באפריקה הודות להשקעות אדירות במרכזי נתונים
- 16:30משלחת סחר אמריקאית צפויה להגיע למרוקו לחיזוק השותפות החקלאית ולחקור את שווקי מערב אפריקה
- 16:00הגירה לארצות הברית: שלטון החוק תחת לחץ בעידן טראמפ
- 15:34לונדון מארחת אירוע אסטרטגי לקידום היתרונות הכלכליים של דאכלה והסהרה המרוקאית
- 15:15מרוקו מגבירה את אבטחת הסייבר והמוכנות לבינה מלאכותית על רקע דחיפה לטרנספורמציה דיגיטלית
- 14:30דיווח: רוסיה, סין והודו הן המדינות התורמות הכי הרבה לכלכלה העולמית.
- 13:45טראמפ מחייה את רעיון סיפוח קנדה: פרובוקציה אסטרטגית או אמביציה גיאופוליטית?
- 13:00נתניהו ביטל אירועים ציבוריים עקב "חשש"
- 12:15מומחים מזהירים: בינה מלאכותית הופכת את המשתמשים שלה לטיפשים.
עקבו אחרינו בפייסבוק
מכסים תחת טראמפ: כלי פוליטי או סכנה ארוכת טווח?
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחר להשתמש במכסים כמכשיר להשגת מטרותיו הפוליטיות. למרות שכלכלות גלובליות רבות מסתמכות במידה רבה על השוק האמריקאי, השימוש בכלי זה אינו חף מהשלכות שליליות על ארה"ב עצמה, במיוחד עם התגובות העונשיות שמדינות אחרות עשויות לאמץ. עד כמה הגישה הזו משפיעה על אמריקה?
תחת טראמפ, הבית הלבן הציע הצדקות סותרות להטלת מכסים, למרות שלוושינגטון היו בעבר יעדים ברורים לתעריפים, כפי שציין דאגלס ארווין, פרופסור לכלכלה במכללת דארטמות'.
הבעיה הנוכחית היא חוסר הבהירות לגבי התנאים שמדינות אחרות צריכות לעמוד בהם כדי להסיר מכס אלו. לדוגמה, המכסים שהוטלו תחת הנשיא רייגן על מוליכים למחצה יפניים נועדו להגן על הטכנולוגיה האמריקנית מפני תחרות עזה, בעוד שב-1971 הנשיא ניקסון הסיר את המכסים לטווח הקצר לאחר שמערב גרמניה ויפן הסכימו לשער את המטבעות שלהן.
בשנת 2002, הנשיא ג'ורג' בוש הטיל מכסים על מוצרי פלדה למשך שנתיים, אך ההשפעות של חובות אלו נמשכו זמן רב לאחר הסרתן. לדברי לידיה קוקס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ההשלכות של התעריפים הללו היו מרחיקות לכת ונמשכו מספר שנים לאחר הסרתם.
מעולם לא התמקד נשיא אמריקאי במכסים כמו טראמפ. מתח הסחר תחת נשיאותו השפיע כמעט על כל מגזר כלכלי, שיבש את השווקים העולמיים והגדיל את שיעורי האינפלציה.
כלכלנים חוששים שמדיניות המכסים של טראמפ תשאיר השלכות לא מכוונות שיימשכו גם לאחר שיעזוב את הבית הלבן. כפי שמציין קוקס, מדיניות זו מייצגת את השינוי הגדול ביותר בהיסטוריה של התעריפים המודרניים.
כמה מלחמות סחר בארה"ב, כמו "מס העוף" של תחילת שנות ה-60, נמשכו עשרות שנים. באותה תקופה, מדינות אירופה הטילו מכסים על עוף אמריקאי, והנשיא לינדון ג'ונסון הגיב במכסים על מוצרים רבים, כולל משאיות מסחריות מתוצרת חברות כמו פולקסווגן.
כיום, התעריפים על משאיות שירות הם מההשפעות הבולטות ביותר של "מס העוף", תומכים בייצור מקומי של כלי רכב אלו אך גם מצמצמים אפשרויות לצרכן והעלאת מחירים.
מכס היו מקור עיקרי להכנסות הממשלה בין השנים 1798 ו-1913, והיוו בין 50% ל-90% מההכנסות הפדרליות. עם זאת, במהלך 70 השנים האחרונות, הם תרמו רק נתח קטן של פחות מ-2% מההכנסות הפדרליות.
למרות שמלחמות הסחר הן לרוב קצרות מועד, השפעותיהן יכולות להימשך לטווח ארוך. כאן טמון החשש שהתעריפים של טראמפ ישאירו עקבות בלתי צפויות שימשכו שנים לאחר שיעזוב את תפקידו, גם אם חלקם יתהפכו במהירות.
תגובות (0)