- 09:43מכון שטוקהולם: עלייה חסרת תקדים בהוצאות הצבאיות העולמיות בשנת 2024
- 09:22אי הוודאות סביב מדיניות המכסים של טראמפ מאלצת חברות גלובליות לחשוב מחדש על האסטרטגיות שלהן
- 09:02קרדינלים קתולים נפגשים ברומא כדי לבחור יורש לאפיפיור פרנציסקוס.
- 08:45שר הסחר החוץ הפיני מבקר במרוקו עם משלחת עסקית בכירה
- 08:10פורום ההשקעות המרוקאי-מפרצי חוזר למהדורתו החמישית בנובמבר 2025 במרוקו
- 07:35מרוקו, אורחת כבוד בפורום הסיני-ערבי: שותפות אסטרטגית חזקה יותר עם סין
- 07:30מרוקו, אורחת כבוד בפורום העסקים הסיני-ערבי ה-11 בהיינאן
- 21:15תעשיית הרכב במרוקו: סיפור הצלחה אזורי ושאיפה עולמית
- 16:54ביקור כלכלי פיני לחיזוק השותפות עם מרוקו ולבחינת הזדמנויות השקעה
עקבו אחרינו בפייסבוק
ישראל: בית המשפט העליון מבקש מהממשלה להבהיר את אי גיוס חרדים
בית המשפט העליון בישראל פרסם פסק דין בדרישה מהממשלה להסביר מדוע לא שלחה טיוטות צווים לחרדים בהתאם לדרישות הצבא, החלטה שהתקבלה בעבר על ידי בית המשפט.
לפי עיתון הארץ הישראלי, "בית המשפט נתן לממשלה עד 24 ביוני וכן דרש מהממשלה להסביר את כישלונה ביישום החלטת בית המשפט הקודמת לגייס חרדים".
"ממשלת ישראל מגבירה את הנטל על חיילי המילואים במקום לגייס את החרדים", אמר יו"ר האופוזיציה בישראל, יאיר לפיד. "נשים קץ לכך שהחרדים לא יתגייסו לצבא, ומי שלא יתגייס לא יקבל כספי מדינה".
הנתונים הרשמיים שמסר הצבא הישראלי משקפים את היקף הסירוב החרדי לשרת. הנתונים העלו כי "מתוך 18,915 פניות לשירות בשבועות האחרונים, רק 232 חרדים נענו".
הצבא הציג את הנתונים הללו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום רביעי שעבר, והסבירו כי "1,840 אנשים התעלמו מפקודת הזימון, 962 הוכרזו כמתחמקים מגיוס ו-68 קיבלו פטור מסיבות שונות".
לפי נתונים שהציג צבא ישראל, הוא "הציב לעצמו יעד של גיוס 4,800 חיילים בשנים 2024 ו-2025, אך רק 1,721 התגייסו בפועל", מה שמעיד על כך שמספר זה "אינו מספיק ואינו עונה על הצורך המבצעי המשמעותי מאוד".
על רקע מחסור חמור בחיילים, העביר צבא ישראל את צו 77, המאריך את שירות החיילים הסדירים בארבעה חודשים נוספים לאחר סיום שירות החובה, מה שמביא את משך השירות הפעיל לשלוש שנים.
על פי ההחלטה החדשה, חיילים לא יקבלו חופשת שחרור מסורתית עד שישלימו חודשי מילואים נוספים של שירות מילואים ישיר, בניסיון להתמודד עם משבר כוח האדם שהחריף במלחמה שנמשכה 19 חודשים ברצועת עזה.
על פי השיטה החדשה, מפקדי הגדודים רשאים לפטור עד 30% מהחיילים מהארכות, על פי קריטריונים מקצועיים ואישיים. הצבא גם הדגיש את הופעת החיילים העוסקים בשירות חירום כדי להבטיח משמעת אחידה.
בצבא הסבירו כי "חיילים שימשיכו בשירותם ייהנו כלכלית מבונוסים נוספים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים", והדגישו כי "הצעד הזה הוא זמני ויימשך עד לתיקון החוק או לשיפור המצב הביטחוני".
לצבא חסרים לפי הערכות 10,000 חיילים, בהם 7,000 לוחמים. חלק מיחידות המילואים כבר החלו לחרוג ממגבלת השירות השנתי שלהן, על רקע התרעות על לחץ מתמשך על כוחות סדיר ומילואים לשנים הבאות, במיוחד לאור נוכחותם הצפויה של כוחות מתוגברים באזורי מוקדים, בהתבסס על לקחי מלחמת 7 באוקטובר.
החרדים ממשיכים במחאה נגד השירות הצבאי, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מיום 25.6.2024, שחייבה את גיוסם ואסר על סיוע כספי למוסדות תורניים שתלמידיהם מסרבים לשרת.
ממשלתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבקשת להעביר חוק הפטור אזרחים חרדים מגיוס לצבא. חוק זה, כמענה לדרישות של מפלגות ש"ס ויהדות התורה החברות בממשלה, נועד לשמור על יציבות הקואליציה ולמנוע את קריסתה.
תגובות (0)