- 20:55סיאל 2025: חוגגים את התרבות והמורשת הספרותית ברבאט
- 13:51וושינגטון מזהירה מפני "התקפות קרובות" בסוריה
- 13:18האישור המחודש של תמיכתה של ארצות הברית בריבונות מרוקו על הסהרה שלה הוא "חזק" ו"חד משמעי"
- 12:28מרוקו מהמרת על מצברים לרכב כדי לחזק את מעמדה בתעשיית הרכב.
- 11:14מדינת קאנו הניגרית חותם הסכם אסטרטגי עם מרוקו בתחום השמש והחקלאות
- 10:18בית המשפט העליון של ארה"ב השעה את גירוש המהגרים בוונצואלה.
- 09:45התמיכה הבינלאומית ביוזמת האוטונומיה של מרוקו בסהרה מגיעה לנקודת מפנה
- 09:01מדוע הגעתו של ה-Apache AH-64E למרוקו משנה את המצב הצבאי?
- 16:25מרוקו וסלובניה מחזקים את השותפות האסטרטגית ביניהן בתחומים שונים
עקבו אחרינו בפייסבוק
טראמפ ומכסים: מלחמת סחר מוחלטת מול אתגרים כלכליים גלובליים
בהצהרה שעוררה ויכוח סוער, העלה השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את האפשרות להטיל מכסים דומים על כל המדינות המטילות מכסים על יבוא מארה"ב. ההודעה עוררה מחדש את הדיונים על ההשלכות הכלכליות העולמיות ועל כדאיותם של צעדים כאלה בסביבת סחר מתוחה ממילא.
מאז שהגיע לבית הלבן, טראמפ אימץ מדיניות סחר פרוטקציוניסטית, המבוססת במידה רבה על שימוש בפקודות ביצוע והפעלת חוקים ישנים כדי לעקוף את הקונגרס, אשר נושא באחריות לאשר את תעריפי המכס. גישה זו שואפת לממש את הבטחות הקמפיין שלו במהירות, מבלי לעמוד בפני מכשולים משפטיים. בהקשר זה, כמה משקיפים מאמינים שטראמפ יכול להסתמך על סעיף 301 של חוק הסחר של 1974, המעניק לנשיא סמכויות להטיל מכסים בתגובה לשיטות סחר מפלות של מדינות אחרות.
בין האפשרויות המשפטיות האפשריות, טראמפ יכול גם להפעיל את חוק החירום הכלכלי הבינלאומי, ששימש בעבר להטלת מכסים של 10% על יבוא סיני. עם זאת, נראה שהאמצעי הסביר ביותר הוא הפעלת סעיף 338 לחוק הסחר משנת 1930, חוק שכמעט ולא נעשה בו שימוש בעשורים האחרונים, המאפשר לנשיא להטיל מכסים של עד 50% על יבוא ממדינות שנחשבות כבעלות נוהלי סחר מפלים.
טראמפ מגן על עמדה זו בטענה שלארצות הברית יש את הזכות להגיב בעין למדינות המטילות מכסים על מוצריה, שלדעתו יש צורך להגן על האינטרסים הכלכליים האמריקאים. עמדה זו מונעת רק משיקולים כלכליים, אלא גם מרצון לחזק את הריבונות האמריקאית מול מעצמות כלכליות עולמיות אחרות.
הכוח הכלכלי של ארצות הברית למעשה מעודד כמה מדינות להטיל מס על היבוא האמריקאי שלהן, בעיקר כדי להגן על התעשיות המקומיות שלהן. המניעים מאחורי המכסים הללו משתנים, כאשר חלק מהמדינות מבקשות להפחית את התחרות ממוצרים אמריקאים בשווקים שלהן. עם זאת, צעדים אלה עלולים לפגוע במדינות מתפתחות במיוחד. למרות שמדינות אלו הטילו מכסים על יבוא מארה"ב כדי להגן על הכלכלות שלהן, הן עלולות למצוא את עצמן גם נענשות בגלל הקושי למכור את המוצרים שלהן בשוק האמריקאי, הידוע בכוח הקנייה החזק שלו.
בנוסף למסי יבוא, סעיף 338 לחוק הסחר משנת 1930 גם נותן לנשיא ארה"ב את הסמכות לנקוט צעדים נגד מדינות המפלות בסחר באופן כללי, לרבות הטלת הגבלות על מוצרים מסוימים או החלת תקני בטיחות שונים. זה יכול לכלול מדינות כמו יפן והאיחוד האירופי, שיש להן הגבלות על יבוא של גידולים מהונדסים גנטית או תקני בטיחות מחמירים למכוניות.
למרות הצהרותיו של טראמפ על היישום הקרוב של מכס אלה, התהליך נותר מורכב וארוך בשל המגוון של מוצרי הסחר העולמי המושפעים, עם יותר מ-5,000 קטגוריות מכס שיש לקחת בחשבון. היישום של החלטות מסוג זה עשוי להתברר כקשה.
למרות מכשולים פוטנציאליים ליישום מדיניות זו, לרשות טראמפ יש כמה מכשירים משפטיים לנהל מלחמת סחר כוללת נגד כל המדינות. עם זאת, לתהליך זה עלולות להיות השלכות שליליות גדולות על הכלכלה האמריקאית והעולמית, במיוחד עבור מדינות מתפתחות. בסופו של דבר, ייתכן שהאזרחים האמריקאים עצמם יסבלו הכי הרבה, עם מחירים גבוהים יותר ועם פוטנציאל עלייה באינפלציה.
תגובות (0)