בזכות הלוואות הבלון: שוק המשכנתאות צמח ב-19% ביחס לאוגוסט אשתקד
היקף המשכנתאות באוגוסט עמד על 8.36 מיליארד שקל, בהתאם להערכות. הלוואות הבלון - ששיעורן עלה ל-16.9% מסך המשכנתאות ועמדו על 1.42 מיליארד שקל - מסבירות כחצי מהעלייה החודש
שוק המשכנתאות שמר על קצב גבוה גם באוגוסט: היקף המשכנתאות שנלקחו עמד על 8.36 מיליארד שקל, בהתאם להערכות שפורסמו בכלכליסט בסוף החודש. זוהי עלייה של 19.2% ביחס לאוגוסט אשתקד, ושל 32% ביחס לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, שעמד על 6.32 מיליארד שקל בלבד. התחממות השוק החלה במאי האחרון, לאחר שנתיים קשות לענף, בהן העלאות הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הבריחו את רוכשי הדירות ופגעו בו משמעותית. מתחילת 2023, ברוב המוחלט של החודשים נלקחו במשך תקופה ארוכה משכנתאות בהיקף של 5–6 מיליארד שקל, ובאוקטובר האחרון הן הגיעו לשפל של 4.5 מיליארד שקל.
אמנם המלחמה רחוקה מלהסתיים, והעלייה המחודשת של האינפלציה, שחרגה בחודש האחרון מטווח היעד של בנק ישראל מרחיקה גם את הורדת הריבית במשק, אך שוק המשכנתאות החל להתאושש. אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, אמר לכלכליסט לפני כשבועיים כי העלייה בפעילות נובעת מהבנה של רוכשי הדירות שלא צפויה בקרוב ירידה במחירים: "כל הקהלים – רוכשי דירה ראשונה, משקיעים, תושבי חוץ – המתינו במהלך 2023 לירידת מחירים, אלא שמה שקרה זה בדיוק ההפך, וזה גרם להם לחזור אל השוק", אמר יוניסי. לצד זאת, הפעילות באוגוסט היתה מעט נמוכה יותר מיולי, שבו נלקחו משכנתאות חדשות ב-9.1 מיליארד שקל. בבנקים מסבירים כי הירידה לעומת נתוני יולי היא בעיקר טכנית, ונובעת מכך שמספר ימי העבודה באוגוסט היה נמוך יותר (גם מכיוון שהיו יותר סופי שבוע וגם בשל ט' באב).חלק מההתאוששות מתודלקת גם בידי הלוואות הבלון שעמדו החודש על 1.42 מיליארד שקל - 16.9% מסך ההלוואות החודש, זאת לעומת 16.5% מההלוואות ביולי האחרון. לצורך השוואה, באפריל 2022, כשתהליך העלאת הריבית רק החל, שיעור הלוואות הבלון עמד על 4.7% בלבד, והיקפן הסתכם ב-496 מיליון שקל בלבד. מאז הוא מטפס אל היקפים חסרי תקדים. מתוך העלייה של 19.2% בין אוגוסט הנוכחי לאוגוסט אשתקד, הלוואות הבלון אחראיות למחצית מהעלייה - נתון שממחיש עד כמה הן דוחפות קדימה את הפעילות בשוק. כלומר, בעוד שלשוק המשכנתאות התווספו מאוגוסט אשתקד לאוגוסט הנוכחי משכנתאות בהיקף של 1.35 מיליארד שקל, היקף משכנתאות הבלון בתקופה זו גדל ב-643 מיליון שקל - כמחצית מהסכום. העלייה המטאורית בהיקפן נובעת ממבצעי קבלנים, שלאור ההאטה בשוק בשנתיים האחרונות, נתקעו עם מלאי דירות גדול, ועלויות הליווי שלהם מול המערכת הבנקאית הלכו ותפכו יחד עם שיעור הריבית. בהלוואות בלון מסובסדות, הלקוח רוכש מהקבלן את הדירה בהווה אך מתחיל לשלם עליה רק בעוד כמה שנים, כאשר הקבלנים מסבסדים בתקופה זו את הריבית.
אמנם הלוואות הבלון הן פיתרון תזרימי נוח שעשוי להתאים במצבים מסוימים - לדוגמא למשפרי דיור שרוצים לרכוש דירה חדשה אך להמתין עם מכירת הדירה הנוכחית, בציפייה שמחירי הדירות יעלו והריבית תרד. עם זאת, כשאחת מכל שש הלוואות נלקחת כבלון, כלומר נלקחת כהלוואה שהתשלום עליה יתחיל רק בעוד מספר שנים, עולה השאלה האם יש כאן בעיה יציבותית. למשל, אם בעוד שנתיים או שלוש המצב הביטחוני בישראל יחמיר, ואותם לקוחות יגלו שהם לא יכולים לעמוד בתשלומים עליהם התחייבו. בבנק ישראל טענו עד כה שהם עוקבים אחר המגמה, אך שכרגע לא מדובר בתופעה שיצאה מששליטה, וכי הבנקים מספקים את הלוואות הבלון רק ללקוחות שיכולים כבר היום לעמוד בהחזר החודשי.
-
11:30
-
11:15
-
10:45
-
10:30
-
10:15
-
09:25
-
09:10
-
22:40
-
22:37
-
21:30
-
21:00
-
19:30
-
17:30
-
17:00
-
14:45
-
14:30
-
14:00
-
13:45
-
13:00
-
12:45
-
12:30
-
12:15
-
12:00
-
11:56
-
11:45
