עקבו אחרינו בפייסבוק

Walaw

Advertising

ולטיקה

בנימין נתניהו מבקש חנינה מנשיא ישראל

13:06

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקש חנינה מנשיא המדינה, יצחק הרצוג, על תיקי שחיתות בהם נאבק.

משרד הנשיא מסר כי הרצוג יקבל חוות דעת מגורמי המשפט לפני שישקול את הבקשה "אשר נושאת עמה השלכות משמעותיות".

נתניהו עומד לדין בחמש השנים האחרונות באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים בקשר לשלושה תיקים נפרדים. הוא מכחיש כל עבירה.

הוא אמר בהודעת וידאו כי היה מעדיף לראות את התהליך עד סופו, אך האינטרס הלאומי "דרש אחרת".

האופוזיציה הישראלית טוענת שעליו להודות באשמה לפני שיבקש חנינה.

בתחילת החודש, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קרא להרצוג "לחון באופן מלא" את נתניהו.

באותה תקופה, הרצוג הבהיר שכל מי שמבקש חנינה צריך להגיש בקשה רשמית.

ביום ראשון פרסם משרדו את הבקשה ומכתב של נתניהו עצמו, לאור "חשיבותה של בקשה יוצאת דופן זו והשלכותיה".

זה לא סיפק שום אינדיקציה מתי הנשיא עשוי להגיע להחלטה.

בשנת 2020, בנימין נתניהו הפך לראש ממשלת ישראל המכהן הראשון שעמד למשפט:

במקרה הראשון, התובעים טענו כי הוא קיבל מתנות - בעיקר סיגרים ובקבוקי שמפניה - מאנשי עסקים רבי עוצמה בתמורה לטובות הנאה.
הוא מואשם במקרה שני כי הציע לסייע בשיפור תפוצת עיתון ישראלי בתמורה לסיקור חיובי.
ובמקרה שלישי, התובעים טענו כי הוא קידם החלטות רגולטוריות לטובת בעל השליטה בחברת תקשורת ישראלית בתמורה לסיקור חיובי של אתר חדשות.

נתניהו כפר בכל האישומים נגדו וכינה את המשפט "ציד מכשפות" מצד יריבים פוליטיים.

בהודעת הווידאו המתריסה ששלח ביום ראשון, הוא טען כי התיקים נגדו קורסים, אך שהתהליך קורע את ישראל מבפנים.

"אני בטוח, כמו רבים אחרים במדינה, שסיום מיידי של המשפט יסייע רבות להנמיך את הלהבות ולקדם פיוס רחב - דבר שארצנו זקוקה לו נואשות", הוסיף ראש הממשלה.

נתניהו אמר כי הוא נדרש להעיד בבית המשפט שלוש פעמים בשבוע, ותיאר זאת כ"דרישה בלתי אפשרית".

חנינה, הוא התעקש, תעזור לישראל להדוף איומים ולנצל הזדמנויות על ידי טיפוח "אחדות לאומית".

יריביו הפוליטיים האשימו את נתניהו בניסיון לערבב את האינטרסים שלו עם אלו של המדינה.

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי לא יכולה להיות חנינה ללא הודאה באשמה, הבעת חרטה ופרישה מיידית של נתניהו מהחיים הפוליטיים.

יאיר גולן, פוליטיקאי שמאלני וסגן מפקד כוחות ישראל לשעבר, אמר ש"רק האשמים" מבקשים חנינה.

על פי חוק יסוד ישראל, לנשיא "יש סמכות לחון פושעים ולהפחית או לשנות את עונשם".

עם זאת, בית המשפט הגבוה לצדק של ישראל פסק בעבר כי נשיא המדינה רשאי לחון אדם לפני הרשעתו אם הדבר הוא לטובת הציבור או אם ישנן נסיבות אישיות קיצוניות.

מפלגת הליכוד הימנית של נתניהו ותומכיו תמכו תמיד בחנינה למנהיגם.

אבל עבור רבים בישראל - במיוחד בשמאל - זה ייתפס כהתרחקות נוספת מתחושת המדינה כדמוקרטיה איתנה עם מערכת משפט חזקה.

חששות הציבור בנוגע לתוכניות הממשלה לרפורמה משפטית הובילו מאות אלפים לצאת לרחובות במחאה במשך חודשים רבים לפני המתקפות בראשות חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אשר הציתו את מלחמת עזה האחרונה.

במקרה נפרד, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר בשנה שעברה נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו לכאורה במהלך המלחמה בין ישראל לחמאס.

נתניהו גינה את המהלך וכינה אותו "אנטישמי".