- 10:01המלך מוחמד השישי שולח את ברכותיו לדונלד טראמפ ומאשרר מחדש את עוצמת השותפות המרוקאית-אמריקאית
- 09:12מרוקו מגדירה מחדש את אסטרטגיית הסחר שלה לצמיחה כוללנית יותר
- 08:29מרוקו ממנה 22 קונסולים כלליים חדשים לחיזוק דיפלומטיית ההסברה שלה
- 07:45בית המשפט העליון של ארה"ב מצדד בטראמפ בנושא גירוש מהגרים לדרום סודן
- 17:30אוקמוטו היפני משבח את הפוטנציאל של מרוקו בתעשיית משחקי הווידאו
- 16:45מה משמעות השעיית שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית?
- 16:00תחת הדחף של החזון המלכותי, מרוקו מבססת את עצמה כשחקנית אסטרטגית בניהול בינה מלאכותית.
- 15:15טראמפ מארח מנהיגים אפריקאים בבית הלבן לחיזוק השותפות הכלכלית
- 14:58גואטמלה מאשררת מחדש את תמיכתה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו לסהרה
עקבו אחרינו בפייסבוק
גל חסר תקדים: הסחר המרוקאי-ישראלי משגשג בתוך הסכסוך בעזה
בהתפתחות יוצאת דופן, הסחר בין מרוקו לישראל זינק בשנת 2024, והגיע לרמות חסרות תקדים למרות הסכסוך המתמשך בעזה. הפריחה הכלכלית הזו, שהונחתה על ידי הסכמי אברהם 2020, עוררה ויכוחים ביקורתיים על ההשלכות של העמקת הקשרים הכלכליים בתוך משברים הומניטריים.
על פי הנתונים העדכניים ביותר של מכון אברהם להסכמי שלום, הסחר הדו-צדדי בין מרוקו וישראל הגיע ביוני 2024 ל-8.5 מיליון דולר, המהווה עלייה מדהימה של 124% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. במהלך ששת החודשים הראשונים של 2024, הסכום הכולל נפח המסחר הגיע ל-53.2 מיליון דולר, זינוק של 64% מהשנה הקודמת.
העלייה המשמעותית הזו בסחר מתרחשת על רקע המבצעים הצבאיים המתמשכים של ישראל בעזה, שגררו גינוי בינלאומי נרחב, כולל מרבים בתוך מרוקו. הסכסוך, שנמצא כעת בחודש העשירי שלו, הביא לאסון הומניטרי, כאשר אלפי אזרחים פלסטינים נלכדו באש הצולבת.
מערכת היחסים הכלכלית המתפתחת בין מרוקו לישראל היא בולטת ושנויה במחלוקת. חלק מהאנליסטים טוענים שהסחר המתרחב של מרוקו עם ישראל, במיוחד בתקופה כה סוערת, משקף תעדוף מדאיג של אינטרסים כלכליים על פני סולידריות עם העם הפלסטיני - מטרה שמרוקו דגתה באופן היסטורי.
שינוי זה עלול לערער את מעמדה ארוכת השנים של מרוקו כתומך נלהב בזכויות הפלסטינים ועלול להרחיק חלק ניכר מאוכלוסייתה, שנותרה אוהדת למצוקת הפלסטינים תחת הכיבוש הישראלי. הפגנות פרצו בערים גדולות כמו טנג'יר, קזבלנקה ומחוץ לפרלמנט ברבאט, כאשר מפגינים דרשו מהממשלה לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל.
בעוד שהיתרונות הכלכליים של סחר מוגבר ניכרים - המשתרעים על מגזרים כמו חקלאות, תיירות ושירותים - יש חשש גובר שהרווחים הללו כרוכים במחיר מוסרי. החתימה על הסכמי אברהם, שהקלה על חיזוק הקשרים הדיפלומטיים בין מרוקו וישראל בדצמבר 2020, התקבלה בתחילה כצעד לקראת שלום ושיתוף פעולה אזורי. עם זאת, ההסכמים זכו לביקורת גם על כך שהם הצידו את סוגיית הליבה של מדינה פלסטינית, תוך התמקדות בקשרים כלכליים ודיפלומטיים, שמעט לטפל בגורמים השורשיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
החלטת ממשלת מרוקו לחזק את הקשרים עם ישראל גררה ביקורת מצד כמה פלגים פוליטיים במדינה, הרואים בצעד בגידה בהתחייבויות ההיסטוריות של מרוקו. בעוד שהממשלה מגנה על פעולותיה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לשיפור מעמדה הגיאופוליטי והחוסן הכלכלי של מרוקו, העיתוי והאופטיקה של מהלכים כאלה נותרו במחלוקת.
מבחינה אזורית, מרוקו לא לבד בהרחבת יחסיה הכלכליים עם ישראל. גם הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים גדל, אם כי ההקשר שונה עבור כל מדינה. לדוגמה, הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הגיע ל-271.9 מיליון דולר ביוני 2024, עלייה מתונה של 5% מיוני 2023. עם זאת, צמיחה זו מחווירה בהשוואה לזינוק שנראה בסחר מרוקו-ישראל, מה שגרם לבדיקה נוספת של מעמדה הייחודי של מרוקו בתוך מסגרת הסכם אברהם.
ככל שהקשרים הכלכליים בין מרוקו וישראל ממשיכים לשגשג, ההשלכות המוסריות והפוליטיות של מערכת יחסים זו יישארו נושא לוויכוח אינטנסיבי, הן מקומי והן בינלאומי.
תגובות (0)