X

דבריו השנויים במחלוקת של ביידן מעוררים סופת אש פוליטית על רקע קמפיין הבחירות

דבריו השנויים במחלוקת של ביידן מעוררים סופת אש פוליטית על רקע קמפיין הבחירות
Wednesday 30 October 2024 - 16:16
Zoom

הנשיא ג'ו ביידן מצא את עצמו במרכזה של מחלוקת פוליטית בעקבות הערות שהשמיע בנוגע לתומכי דונלד טראמפ. במהלך שיחת וידאו עם קבוצת ההסברה Voto Latino, ביידן הגיב לבדיחה של הקומיקאי טוני הינצ'קליף בעצרת טראמפ לאחרונה, שבה התייחס הינצ'קליף לפורטו ריקו כ"אי צף של זבל". בתחילה, נראה כי ביידן תייג את תומכיו של טראמפ כ"זבל", מה שעורר תגובה מהירה של החוגים הרפובליקנים.

בדבריו הצהיר ביידן, "הזבל היחיד שאני רואה צף שם בחוץ הוא תומכיו", שרבים פירשו כעלבון ישיר לבסיס של טראמפ. הדבר עורר זעקה של מנהיגים רפובליקנים, שדרשו להתנצל. הבית הלבן התערב במהירות והבהיר כי ביידן מתייחס במיוחד להערותיו של הינצ'קליף ולא לכל תומכי טראמפ. תמליל שפורסם על ידי הבית הלבן הצביע על כך שהצהרתו של ביידן נועדה לבקר את הרטוריקה מלאת השנאה סביב פורטו ריקו, והדגישה כי "הדמוניזציה שלו ללטיניים היא בלתי מתקבלת על הדעת ולא אמריקאית".

במאמץ להבהיר עוד יותר את עמדתו, ביידן פנה לרשתות החברתיות מאוחר יותר באותו יום, וחזר והדגיש כי דבריו כוונו ל"רטוריקה מלאת השנאה" שהביעו תומכי טראמפ בעצרת. הוא הצהיר: "ההערות בעצרת ההיא אינן משקפות את מי שאנחנו כאומה". עם זאת, הבהרה זו לא עשתה מעט כדי לשכך את הזעם בקרב תומכיו של טראמפ, שהביאו מקבילות להערה הידועה לשמצה של הילרי קלינטון ב-2016 על "סל של מצערים", שהציתה מחדש את הדיונים על רטוריקה פוליטית מפצלת.

כשהמתחים הסלימו, טראמפ עצמו שקל, והציע שההערות של ביידן משקפות חוסר אהבה לעם האמריקאי. הוא אפיין את העצרת של מדיסון סקוור גארדן כ"חג אהבה", והודה שבעוד כמה הערות פוגעניות נאמרו, הוא לא ראה בהן מספיק משמעותיות כדי להצדיק התנצלות. התקרית הזו גרמה לקיטוב נוסף של דעות בקרב ציבור הבוחרים, במיוחד בקרב קהילות לטיניות במדינות מתנדנדות כמו פנסילבניה.

בפילדלפיה, שם יש אוכלוסייה פורטו-ריקנית ניכרת, הביעו התושבים את אכזבתם מהבדיחה של הינצ'קליף ומההערות הראשוניות של ביידן. רבים הדגישו כי אמירות כאלה לא יישכחו בקלות לקראת הבחירות הקרובות. בינתיים, קמאלה האריס, המנהלת קמפיין לנשיאות לאחר פרישתו של ביידן מהמירוץ, נשאה טיעון סיום משלה בוושינגטון די.סי., ודחקה בבוחרים לעבור מעבר לפוליטיקה המפלגת.

ככל שהבחירות מתקרבות, שתי המפלגות מנווטות בנוף פוליטי טעון המסומן ברגשות מוגברים ורטוריקה שנויה במחלוקת. הנשורת מהערותיו של ביידן משמשת תזכורת לאיזון העדין שפוליטיקאים צריכים לשמור כאשר הם מתייחסים לנושאים רגישים בסביבה המקוטבת של ימינו.


קרא עוד