- 15:06נתניהו מזירת התקיפה האיראנית בבת ים: טהרן תשלם מחיר כבד על הריגת אזרחים
- 14:26ראיות מוצקות לכך שאיראן מחזיקה בארה"ב באחריות לתוקפנות ישראל
- 13:44סהרה: מרוקו מחזקת את אחיזתה באפריקה דוברת האנגלית
- 13:11הוד מלכותו המלך מוחמד השישי: מנהיג אפריקאי בכינון שיתוף פעולה דרום-דרום
- 12:32ביום השלישי... איראן וישראל מחליפות תקיפות הרסניות - ההתפתחויות האחרונות, רגע אחר רגע
- 11:43מצעד הצבא של טראמפ מעורר ויכוח על פטריוטיות וכוח
- 10:33מרוקו קוראת להודו לתמוך בתוכנית האוטונומיה של סהרה, משבחת את חיזוק הקשרים הדו-צדדיים
- 10:00מרוקו תארח מרכז נתונים בתחום הבינה המלאכותית, הנתמך על ידי ענקית הטכנולוגיה הדרום קוריאנית Naver
- 09:09הסלמה בין איראן לישראל מעוררת חששות אזוריים
עקבו אחרינו בפייסבוק
דונלד טראמפ מחליש בריתות היסטוריות ומשנה את מדיניות החוץ האמריקאית
מאז חזרתו לבית הלבן, דונלד טראמפ יזם שינוי משמעותי בדיפלומטיה האמריקאית, תוך שהוא מאתגר את הבריתות ההיסטוריות של ארצות הברית ומערער את יסודות הסדר הבינלאומי שנוצר מאז 1945. על ידי הבעת כוונתו הפתוחה לצמצם את הנוכחות הצבאית האמריקאית באירופה ועל ידי הגברת ביקורתו על שותפות מסורתיות כמו גרמניה וצרפת, הוא שלח גלי הלם בחוגי מדיניות החוץ המערביים.
מדיניות החוץ של טראמפ מאופיינת בחוסר יכולתה לחזות. למרות שהצהיר על רצונו לסיים במהירות את הסכסוכים באוקראינה ובעזה, לא חלה התקדמות ממשית. במהלך פגישה עם וולודימיר זלנסקי, נשיא ארה"ב הרחיק לכת עד כדי כך שהאשים את אוקראינה באחריות למלחמה, והטיל ספק בסולידריות המערבית לנוכח התוקפנות הרוסית.
אקלים של חוסר אמון זה מתחזק על ידי התקפותיו של טראמפ על מוסדות בינלאומיים. תחת הנהגתו של מזכיר המדינה שלו, מרקו רוביו, משרד החוץ עבר קיצוצים תקציביים ומבניים משמעותיים. ארצות הברית פרשה מארגון הבריאות העולמי ומהסכם פריז לאקלים, והשעתה את תרומותיה למספר סוכנויות של האו"ם, דבר הממחיש ניתוק מוצהר ממולטי-צדדיות.
הסוכנות של ארצות הברית לפיתוח בינלאומי (USAID), כלי אסטרטגי של השפעה הומניטרית אמריקאית, ראתה את תוכניותיה מוקפאות, מה שמעורר דאגה בקרב שותפות אמריקאיות לגבי קיימות הסיוע לפיתוח.
יתר על כן, שאיפותיו הגיאופוליטיות המוצהרות של טראמפ ממשיכות להפתיע. בהזכירו את סיפוח גרינלנד או החזרת השליטה על תעלת פנמה, הוא מלבה בלבול לגבי המטרות האמיתיות של הדיפלומטיה האמריקאית. הצהרות אלה, אף על פי שסביר להניח שלא יצליחו, תורמות לתדמית של חוסר יציבות המרחיקה בעלות ברית ומחזקת את חוסר האמון של יריבים.
בהקשר זה, מספר הולך וגדל של משקיפים שואלים: האם ארצות הברית עדיין ערבה אמינה לביטחון קולקטיבי ולסדר עולמי, או שמא כעת יש צורך לחשוב מחדש על איזון בינלאומי חדש ללא ודאות של תמיכה אמריקאית?
תגובות (0)