האם ישראל תאבד את שותפות הסחר שלה עם האיחוד האירופי?

Wednesday 29 May 2024 - 20:16

שרי החוץ דנו ביום שני באחריות האיחוד האירופי ליישם את פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק בישראל, ולפי העיתון "פוליטיקו", במהלך הדיונים הסגורים נראה היה כי מדינות רבות תומכות ביישום ההחלטה, וחלקן הרחיקה לכת ודרשו את הטלת סנקציות על ישראל.

לפי הדיווח, אירלנד לוחצת להטיל סנקציות על ישראל . שר החוץ של אירלנד, מייקל מרטין, אמר לאחר הפגישה: "לראשונה בפגישה של האיחוד האירופי, סנקציות על ישראל נדונו בצורה ריאלית". מרטין הוסיף: "יש דאגה רבה... בקרב המדינות החברות באשר למצב הברור שבו בית הדין הבינלאומי לצדק פרסם את פסיקותיו והוציא צווי ביניים, והאיחוד האירופי תמיד תמך בעצמאותו של בית המשפט ההוא ושל בית המשפט הבינלאומי. צורך שמדינות יעמדו בו".

על פי הדיווח, אחרים מעדיפים להציב לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אולטימטום, אך כדאי לזכור שמדינות רבות מהאיחוד האירופי, כולל גרמניה ואוסטריה, לא צפויות להעדיף סנקציות ועלולות לחסום אותן. אחרים בפגישה העדיפו איום מעורפל יותר של "השלכות" אם ישראל לא תציית לפסיקת ה-ICJ בתוך מסגרת זמן מסוימת.

שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה בארבוק, פנתה לאיחוד האירופי בבקשה לשוחח תחילה עם נתניהו כדי להזהיר אותו כי אי ציות לפסיקת בית הדין הבינלאומי תביא להשלכות חמורות על היחסים הדו-צדדיים של ישראל עם האיחוד האירופי.

בדיווח צוין כי מחלקת החוץ של האיחוד האירופי מכינה רשימת אפשרויות למקרה שישראל תמשיך להתעלם מהחלטת בית המשפט. לפי דו"ח פוליטיקו, אפשרות ברורה אחת, לפי גורמים ודיפלומטים, היא להשעות את הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד האירופי המעניק לישראל גישה מועדפת לשווקי האיחוד האירופי.

אבל מה יקרה אחר כך האיחוד האירופי יזמן לישיבת מועצת ההתאגדות במסגרת הסכם ההתאגדות עם ישראל, בזמן ששירות החוץ האירופי יכין רשימה של צעדים אפשריים.
אבל מה תפסיד ישראל אם המתיחות בין תל אביב לבריסל תימשך?

אנליסטים מאמינים שישראל עלולה לאבד את הסחר שלה עם האיחוד האירופי. לפי נתוני הנציבות האירופית, האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, המהווה 28.8% מהסחר שלה בסחורות בשנת 2022. 31.9% מהיבוא של ישראל הגיע מהאיחוד האירופי, ו-25.6% מהיצוא של ישראל הגיע לאיחוד האירופי. סך הסחר בסחורות בין האיחוד האירופי לישראל בשנת 2022 הסתכם בכ-46.8 מיליארד יורו, בעוד שהיבוא של האיחוד האירופי מישראל הסתכם ב-17.5 מיליארד יורו.

את היבוא הובילו מכונות וציוד תחבורה (7.6 מיליארד יורו, 43.5%), כימיקלים (3.5 מיליארד יורו, 20.1%) ומוצרים מיוצרים אחרים (1.9 מיליארד יורו, 11.1%). הייצוא של האיחוד האירופי לישראל הסתכם ב-12.2 מיליארד יורו, ונשלט על ידי מכונות וציוד תחבורה (12.3 מיליארד יורו, 41.9%), כימיקלים (5.1 מיליארד יורו, 17.6%) ומוצרים מיוצרים אחרים (3.5 מיליארד יורו, 12.1%). הסחר הבילטרלי בשירותים בין האיחוד האירופי לישראל הסתכם ב-16.7 מיליארד יורו בשנת 2021. יבוא השירותים של האיחוד האירופי הסתכם ב-6.9 מיליארד יורו, בעוד שהיצוא הסתכם ב-9.8 מיליארד יורו. המשק הישראלי סובל כיום מחובות גבוהים בהיקף של למעלה מ-300 מיליארד דולר, ומדובר במשק קטן שגודלו אינו עולה על 525 מיליארד דולר, וכל אובדן של השותפות הסחרית עם מדינות האיחוד האירופי יהווה מכה למדינות האיחוד האירופי. גב החברות הישראליות, בזמן שההפסדים הולכים וגוברים מהמלחמה האגרסיבית שהישות מנהלת כעת על עזה.

בדוח שהוציאה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס נכתב כי המלחמה המתמשכת עולה לישראל 269 מיליון דולר ליום. הדוח התבסס על מחקר ראשוני שלקח בחשבון את הערכות משרד האוצר הישראלי. המשמעות היא שהמלחמה עלתה לישראל יותר מ-62 מיליארד דולר מאז תחילתה באוקטובר אשתקד. מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר כי כלכלת ישראל התכווצה ב-19.4% בשלושת החודשים האחרונים של 2023, בהשפעת המלחמה ברצועת עזה.

ב-9 בפברואר החליט שירות המשקיעים של מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל ל-A2 מ-A1 עם תחזית שלילית, תוך הדגשת הנזק הכלכלי לישראל מהמלחמה ברצועת עזה.