- 15:00"Nvidia" הופכת לחברה הראשונה בהיסטוריה עם שווי שוק העולה על 3.6 טריליון דולר
- 14:32LG משיקה חנות מקוונת במרוקו
- 14:00M-AUTOMOTIV מחזקת את שוק הרכב במרוקו באמצעות שותפות אסטרטגית עם JAC Motors
- 12:00מרקש מארחת את המושב ה-22 של הכנס העולמי לטכנולוגיות רבייה בסיוע רפואי
- 11:00צרפת מתכוונת להחזיר את שגריר ישראל אליה
- 10:00מיזוג תאי מוח עם בינה מלאכותית ליצירת מחשבים ביולוגיים סופר אינטליגנטים
- 09:30אדריכל ההכרה בסהרה המרוקאית מונה להחזיק בתיק של משרד החוץ האמריקאי
- 09:01חבל הצלה...הניצחון של טראמפ יכול להציל את גוגל מסכנת הפירוק
- 08:30תרומת התיירות הארכיאולוגית במרוקו לשיפור הזהות התרבותית הלאומית
עקבו אחרינו בפייסבוק
הטבת המס בקרנות ההשתלמות היא בעיקר בלון ניסוי של האוצר
קשה לחשוב על צעד יותר חסר אחריות מלומר לאדם למשוך חיסכון בטווח בינוני שנקי ממס לטובת צריכה קצרת טווח. אלא שבאוצר לא רק שלא התריעו בפני חוסר ההיגיון של הצעד הזה, אלא דווקא שמחו: כל מהלך שמקדם מיסוי על קרנות השתלמות, מקדם את מטרת-העל של האוצר לגבי המוצר הזה. כל שקל שימוסה ממוצר זה - מבורך ומוצדק
היוזמה המפתיעה של רשות המסים הגיעה בכלל מיועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבי שמחון. מתחת לכותרת של "סיוע לציבור מתקשה" מסתתר מהלך פופוליסטי, ולכן הוא מהלך שגם מאפיין מאוד את שמחון, ששכח מזמן שהוא כלכלן והפך לפוליטיקאי שרוצה למצוא חן בעיני "הבוס".
קשה לחשוב על צעד יותר חסר אחריות מלומר לאדם למשוך חיסכון בטווח בינוני שנקי ממס לטובת צריכה קצרת טווח, הפקרת העתיד לטובת ההווה. גם זה מאוד מאפיין את שמחון, שכבר הציע שכדי לטפל בגירעון המבני, יש לתת הנחת מס חד-פעמית לאנשים העשירים במדינה בגין רווחי החברות שלהם (רווחים כלואים).
בעיה נוספת היא שהצעד הזה מוצג כ"מבצע חיסול" מפתה: רק עכשיו, רק עד סוף 2024. ואם כל זה לא מספיק, אז ברשות שוק ההון התריעו מפני סכנה נוספת: החשש שכל מיני סוכנים ינצלו את "המבצע" כדי לעשוק חוסכים חלשים ונטולי ידע. אפשר כבר לדמיין את הפרסומים בדבר "פתיחת הזדמנות חד-פעמית לשחרור כספים אבודים".
אלא שבניגוד ליוזמת הרווחים הכלואים, התועלת הפיסקאלית בשחרור קרן ההשתלמות היא אפסית עד כדי כך שבאוצר וברשות המסים לא חישבו אותה. הם מסבירים כי הכל תלוי בהתנהלות של החוסכים, וגם אז יתכן כי אף יגרום להפסדים מסויימים לקופת המדינה. הם יודעים זאת, כי המהלך נוסה גם בתקופת סגרי הקורונה והתברר כי מעטים השתמשו בהטבה. מלכתחילה, מטרת המהלך אינה הגדלת קופת המדינה, אלא מתן תזרים מזומנים לאזרחים שבשל המצב הביטחוני נקלעו למצוקה כלכלית. היות שהריביות גבוהות מאוד, במקום לבקש הלוואה מהבנק בריבית מטורפת, החוסך "ילווה לעצמו" ובדרך ישלם מס למדינה, במקום ריבית לבנקים.
כמו במגפה, גם במלחמה עתידו של המהלך צפוי להיות דומה: בסך הכל 76% ממקבלי קרנות ההשתלמות, שהן הטבת שכר לכל דבר ואינן מוקנות אוטומטית, הם מהעשירונים התשיעי והעשירי - משקי בית שאינם זקוקים למזומן. רובם עשו כסף במהלך הקורונה, בתעשיית ההייטק, או אחריה. מוטב מרכזי נוסף של הטבת שכר הזו הוא עובדי המדינה - שם אין אף פעם בעיה תזרימית: הכסף זורם וזורם, גם במגפה, גם במלחמה. אגב, גם במקרה הזה מדובר בעובדי המדינה העשירים ביותר, כי רק 34% מעובדי המדינה מקבלים קרן השתלמות. אז בשביל מה ובשביל מי נותנים את ההטבה? ייתכן כי בשביל המפונים שכבר תשעה חודשים לא עובדים והם אולי "נתקעו" בלי כסף, ברמה האישית או העסקית. אלא שכידוע, גם המפונים מקבלים חבילת פיצויים מכובדת מהמדינה.