- 17:45הייצור של הרכב החשמלי סיטרואן ë-C4 מועבר למרוקו כדי להפוך ליותר כלכלי.
- 17:00מרוקו מתכננת לפתח את תעשיית הרחפנים כדי לענות על צרכיה הצבאיים והכלכליים
- 16:00הפרויקט של החיבור הימי בין אפריקה לאירופה עולה שוב לכותרות
- 15:20מרוקו מחזקת את מעמדה במדד ביצועי האקלים לשנת 2025 וממשיכה את ההובלה שלה בתחום ניטרליות הפחמן
- 14:45בוריטה קורא לאיחוד האירופי לתרגם את השותפות עם מרוקו לפעולות קונקרטיות
- 14:00CMA CGM מחזקת את השקעותיה בנמל נאדור לפיתוח תשתית לוגיסטית במרוקו
- 13:35מרוקו: אלטרנטיבה לעסקים העומדים בפני המדיניות של טראמפ?
- 13:00איחוד האמירויות מודיעה על מעצרם של המעורבים בהריגת הרב צבי קוגן הישראלי
- 12:15מדיניות ההגירה של טראמפ: בין קיצוניות להשלכות כלכליות
עקבו אחרינו בפייסבוק
"המודל העסקי הוא שהקפה בבעלות יישובי העוטף, וגם הרווחים. הפוטנציאל ענק"
אחרי "קפה עוטף נתיב העשרה" שזוכה להצלחה במתחם שרונה, ייפתח הסניף השני של הרשת שהקימו המפונים ביחד עם תמיר ברלקו, מנכ"ל ארקפה לשעבר. בראיון ל-ynet מספר ברלקו על הבחירה של קיבוץ רעים להעניק את הבעלות על הסניף החדש לרעות קרפ, ששכלה ב-7 באוקטובר את אבי ילדיה, דביר קרפ. וגם: על הכוונה להרחיב את הרשת לצפון והתוכנית להפוך את המיזם החברתי לעסק רווחי
היום יושק בשכונת פלורנטין בתל-אביב הסניף השני של "קפה עוטף", המיזם של תמיר ברלקו בשיתוף מפוני העוטף. ברלקו, שמכנה עצמו "יזם בהפרעה", הוא מחלוצי תרבות הקפה האיטלקי בישראל והיה המנכ"ל הראשון וממייסדי רשת ארקפה, שהביאה את הבשורה שהחליפה את הנס קפה והבוץ לטובת אספרסו קצר וקפוצ'ינו.
ברלקו יזם בעזרת תרומות של חברות וארגונים חברתיים, הקמת בתי קפה שנמסרו לבעלותם, ניהולם ותפעולם של תושבי העוטף המפונים, כדי שיהוו עבורם מקום תעסוקה ומקור פרנסה. עכשיו, אומר ברלקו, החזון הוא ש"קפה עוטף" תהיה רשת של בתי קפה שייפתחו ביישובים שקלטו מפונים מהעוטף. הרשת תעסיק את המפונים, ובתי הקפה יהוו עבורם גם מקום מפגש, ויחברו בינם לבין הקהילה המארחת.
לזכר דביר
הסניף הראשון של קפה עוטף נפתח לפני כחודש בפארק שרונה, ונמסר לבעלותו של המושב נתיב העשרה, ש-20 מחבריו וילדיו נרצחו ב-7 באוקטובר. כרגע הם מפעילים אותו כפופ אפ (חנות זמנית) במבנה שניתן להם בחינם למשך שישה חודשים.
הסניף החדש, ששוכן ברחוב וולפסון בפינת מתחם המגורים החדש שנבנה על שטחו של שוק לוינסקי לשעבר, הוקם עבור מפוני קיבוץ רעים. בעל הנכס ויתר על שכר דירה לשלושת החודשים הראשונים, וגם לאחריה שכר הדירה יהיה מופחת.
הסניף מעוצב ויפהפה, נושא את הסמל המסחרי של "קפה עוטף" - כלנית אדומה, המזוהה עם הדרום. לצד קפה, מאפים וסנדוויצ'ים מעוצבים (אשת הקולינריה רותי רוסו משמשת בהתנדבות כיועצת הקולינרית של הרשת) נמכרים במקום גם מוצרים מהעוטף, כמו הגבינות של מחלבת בארי, פריטי קרמיקה ואמנות, יינות, ריבות, פירות יער, עוגות, לצד מוצרים ומזכרות (תיקים, חולצות, כוסות וכו') עם לוגו הכלנית.
בנוסף, יש דוכן נכבד למכירת פרלינים לפי המתכונים של השוקולטייר דביר קרפ מקיבוץ רעים, שנרצח באותה שבת ארורה. הקיבוץ העביר את הבעלות על הסניף לרעות, אשתו בנפרד ואם ילדיו של דביר. דביר היה "איש השוקולד של עוטף עזה", הקים את המותג "שוקולד דביר" ב-1996 וייסד את בית הקפה "שוקולד קפה" במועצה האזורית אשכול יחד עם רעות ועם אורי שטיינר, שהצטרף למיזם כזכיין בשנת 2018. הקפה הפך עם השנים לנקודת מפגש מרכזית לתושבי האזור. דביר נרצח בביתו בקיבוץ יחד עם בת זוגתו סתיו לעיני ילדיו המשותפים עם רעות, דריה ולביא, שנותרו שעות כלואים בממ"ד לצד הגופות. רעות, ששהתה מחוץ לקיבוץ, הייתה איתם במשך שעות על הקו, עד שחולצו. זה היה מקרה נדיר שבו המחבלים חסו על הילדים וכתבו בדם אביהם על הקיר: אל קסאם לא רוצחים ילדים. מה שהתברר כממש לא נכון.
רעות פנתה לשוקולייטרים מובילים ששיחזרו את מתכוני הפרלינים, שברי השוקולד ומוצרי השוקולד השונים של דביר, וניתן יהיה לרכוש אותם בסניף וגם ב"שוקולד קפה" במועצה האזורית אשכול, ובהמשך באתר אינטרנט ייעודי. רעות גם רוצה להקים מפעל שוקולד על שמו של דביר ברעים.
הסניף הוקם בסמוך למתחם המגורים של מפוני רעים ברחוב הרצל והוא מתפרס על 250 מ"ר בשתי קומות. זר שייכנס אל "קפה עוטף רעים" בפלורנטין, לא יוכל לנחש את הטרגדיה שמסתתרת מאחוריו. ההנצחה נעשתה בחוכמה, ברמיזות: צריך להתבונן היטב ומקרוב כדי להבין שהתמונה על הקיר – מחרוזת מתפתלת של מילים – מורכבת מהווטסאפים המבעיתים ששלחו חברי רעים זה לזה באותה שבת שחורה. מעל דוכן הפרלינים מופיע איור בעיפרון רך של רביד, שמסמל יותר מכל את העובדה שלמרות הכל, הם, אנחנו, חפצי חיים וממשיכים קדימה. צריך רק להסתכל על רעות, על המרץ ועל החיוך הרחב שלא מסגיר דבר, כדי לשאוב תקווה.
"החיים שלנו לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו", אומרת רעות, "אבל הדברים שמחזקים אותנו ומסייעים לנו לעבור יום ביומו הם הקהילה שלנו והזיכרונות שנשארו. הקפה יהדהד את הזיכרון של דביר, שאהב והצליח לשמח אנשים באמצעות השוקולד הנהדר שלו, ויחזיר במעט את הטעם המתוק בחיים גם לילדינו המשותפים, שעברו את הנורא מכל. אני מקווה שאצליח להעביר את הטעם והאווירה של רעים לתושבים והמבקרים בעיר. אני מזמינה אתכם להיות חלק מהדבר הגדול הזה, שהוא סמל לתקומה של כל יישובי העוטף ושל קיבוץ רעים בפרט".