הצבעה בבנגלדש מסמנת רגע מכונן לאחר נפילתה של חסינה

Friday 13 February 2026 - 08:08

בנגלדש קיימה את הבחירות הכלליות הראשונות שלה ביום חמישי מאז המחאות ההמוניות של 2024 שאילצו את ראש הממשלה לשעבר, שייח' חסינה, לפרוש מהשלטון, בבחירות שנתפסות באופן נרחב כמדד מכריע להתאוששות הדמוקרטית של המדינה לאחר שנים של סערה פוליטית.

תחזיות מוקדמות הצביעו על כך שברית בראשות המפלגה הלאומנית של בנגלדש (BNP) מובילה עם 127 מושבים. יריבתה העיקרית - גוש בן 11 מפלגות בראשות ג'מאת-א-אסלאמי - הבטיחה 32 מושבים, בעוד שלושה מושבים הלכו למתמודדים אחרים, על פי ערוץ השידור ג'אמונה טי וי שבסיסו בדאקה. תוצאות רשמיות היו צפויות ביום שישי. המערכת הפרלמנטרית בבנגלדש בוחרת 300 מחוקקים בהצבעה ישירה.

לאחר בוקר איטי, שיעור ההצבעה צבר תאוצה בהמשך היום כאשר מצביעים פנו לקלפיות ברחבי הבירה, דאקה ואזורים אחרים. ועדת הבחירות דיווחה כי יותר מ-47 אחוזים מהמצביעים הזכאים הצביעו עד אמצע אחר הצהריים. בקלפי אחד בבירה, ספרו פקידים באופן ידני פתקי הצבעה בזמן שסוכני המפלגה צפו ואנשי ביטחון עקבו אחר התהליך.

יותר מ-127 מיליון אזרחים היו זכאים להשתתף בהצבעה הראשונה במדינה מאז עזיבתה של חסינה, לאחר שבועות של הפגנות בהובלת צעירים שתוארו לעתים קרובות כהתקוממות של דור ה-Z. חסינה נמלטה לחו"ל וכעת מתגוררת בהודו, בעוד שמפלגתה נאסר עליה להשתתף.

ליגת עוואמי, כלי הרכב הפוליטי של חסינה, דחתה את הלגיטימיות של הבחירות, והאשימה את הרשויות הזמניות בתכנון מה שכינתה "פארסה מתוכננת היטב" שהתעלמה מעקרונות דמוקרטיים וזכויות הבוחר.

בכיר ה-BNP, טאריק רחמן, בנו של ראש הממשלה לשעבר ח'אלדה זיא, נחשב למועמד מוביל להקמת הממשלה הבאה. לאחר שחזר בדצמבר לאחר 17 שנות גלות בלונדון, הבטיח רחמן לשקם את המוסדות הדמוקרטיים, לחזק את שלטון החוק ולהחיות את הכלכלה. דיווחי טלוויזיה אמרו שהוא ניצח בשני מחוזות בחירה, כולל אחד בבירה ואחר במעוזו הצפוני.

בינתיים, השפעתה הגוברת של ג'מעאט-א-אסלאמי מאז הדחתה של חסינה עוררה חרדה בקרב קבוצות נשים וקהילות מיעוטים, החוששות מלחץ פוטנציאלי על חירויות חברתיות אם המפלגה האסלאמית תעלה לשלטון. במדינה בעלת הרוב המוסלמי יש מיעוט הינדי של כ-8 אחוזים.

ראש המפלגה, שפיקור רחמן, הביע אופטימיות לאחר ההצבעה, ותיאר את הבחירות כ"נקודת מפנה" המשקפת את דרישה הציבור לשינוי.

המנהיג הזמני, מוחמד יונוס, נקט בנימה אופטימית, וכינה את ההצבעה "יום הולדתה של בנגלדש חדשה". חתן פרס נובל לשלום התחייב כי הממשל הזמני יספק תהליך אמין ושקוף. כ-500 משקיפים בינלאומיים ועיתונאים זרים - כולל משלחות מהאיחוד האירופי וחבר העמים - עקבו אחר ההצבעה.

מעבר לבחירת מחוקקים, הבוחרים התבקשו גם לאשר הצעות רפורמה מרכזיות הנובעות מאמנה פוליטית לאומית שנחתמה בשנה שעברה. יונוס הדגיש את חשיבות משאל העם, ואמר כי אישורה עשוי לעצב מחדש באופן מהותי את מסגרת הממשל של המדינה.

אם יתמך ברוב, הפרלמנט הנבחר החדש יוכל להקים מועצה לרפורמה חוקתית שתפקידה ליישם שינויים תוך 180 ימי עבודה. הרפורמות המוצעות כוללות יצירת גופים חוקתיים חדשים והפיכת הרשות המחוקקת למערכת דו-ביתית עם בית עליון מוסמך.

גם מפלגת ה-BNP וגם ג'מאת-א-אסלאמי אישרו בסופו של דבר את מסמך הרפורמה לאחר הסתייגויות ראשוניות. עם זאת, ליגת עוואמי וכמה בנות ברית לשעבר הוצאו מהתהליך, מה שגרם לחסינה - שדיברה מגלות - לגנות שוב את ההצבעה. חלק מהמבקרים טוענים גם כי משאל העם הציע לבוחרים מעט מדי אפשרויות.

תוצאות הבחירות ביום חמישי צפויות לעצב לא רק את ההנהגה הבאה של בנגלדש, אלא גם את אמון הציבור בעתידה הדמוקרטי, במיוחד בקרב מיליוני מצביעים צעירים שמילאו תפקיד מכריע במרד בשנה שעברה.