- 20:08טוקיו: הקפטן המרוקאי זורח בתצוגת האופנה המזרחית
- 12:00אילון מאסק מגביר את התמריץ הכספי לעתירה התומכת בזכויות חוקתיות
- 11:40ראש האו"ם מדגיש את יוזמת הסהרה של מרוקו לשילוב כלכלי של הסאהל
- 11:20טראמפ טוען כי מותו של סינוואר סולל את הדרך לשלום בעזה, מתכנן דיאלוג עם נתניהו
- 11:01מרוקו מחזקת את ההשפעה הימית עם סגן הנשיאות של הארגון הימי הבינלאומי
- 10:35Stellantis מעביר הילוכים: בום הרכב של מרוקו מעלה שאלות לייצור אירופי
- 10:05X מדיה חברתית כדי לשתף נתוני משתמשים להדרכה בבינה מלאכותית: עידן חדש של מונטיזציה של נתונים
- 09:40המהפך הדיפלומטי של מרוקו: המלך מוחמד השישי מינה שגרירים חדשים במהלך אסטרטגי
- 09:00צעדה התפוצצה בבניין מצפון לתל אביב, וצבא ישראל יירט שתי צעדות שחצו מלבנון
עקבו אחרינו בפייסבוק
הקרב על ואדי אל-מחזין: צוואה לאחדות מרוקו
ברגע מרכזי בהיסטוריה של מרוקו, קרב ואדי אל-מחזין מהווה דוגמה נוצצת לסולידריות לאומית וליכולת אסטרטגית. הסכסוך המונומנטלי הזה, שהתפתח ב-1578, איחד מרכיבים מגוונים בחברה המרוקאית בחזית משותפת נגד התערבות זרה, והפגין את חוסנה ונחישותה של המדינה.
הקרב הוחלט על ידי שאיפותיו של מוחמד אל-מוטוואכיל המודח, שביקש להשיב את כסאו בגיבוי פורטוגלי. במטרה לשבור את האחדות המרוקאית, אל-מוטוואכיל שיגר הודעות שמטרתן לזרוע מחלוקת והונאה בקרב האוכלוסייה. עם זאת, מאמציו נדחו במהירות על ידי העם המרוקאי וחוקרי הדת שלו, שהוציאו פטוואות בגנות מעשיו כבגידה באמונה ובאומה כאחד. גזירות דת אלו לא רק קראו למותו של אל-מוטוואכיל אלא גם דחקו בג'יהאד נגד הכוחות הפורטוגלים.
כשהסכסוך התעורר, פקדה מחלה פתאומית את עבד אל-מאליק, השליט הסעדי, והגבילה אותו באוהלו. תפנית בלתי צפויה זו של האירועים הכניסה את אחיו, אל-מנצור, לתפקיד מנהיגותי, תוך עבודה בשיתוף פעולה עם מפקדים עות'מאנים לתזמורת ההגנה.
המלך הפורטוגלי סבסטיאן, בטעות טקטית חמורה, הוביל את כוחותיו על פני גשר החוצה את ואדי אל-מחזין. ניצל את ההזדמנות הזו, אל-מנצור הורה להרוס את הגשר, ולמעשה לוכד את הצבא הפורטוגלי. תמרון זה היווה את הבמה לתבוסה הרסנית של הכוחות הפולשים.
בתוהו ובוהו של הקרב, המלך סבסטיאן נתקל בקצה מימי בזמן שניסה לברוח מעבר לנהר. בינתיים, אל-מנצור, מפגין ראיית הנולד יוצאת דופן, הסתיר את החדשות על מותו של אחיו עבד אל-מלכ עד שהניצחון הובטח, ובכך שמר על המורל של חייליו.
בעקבות הקרב התגלתה גופתו חסרת החיים של אל-מוטוואכיל, שהובאה בפני המלך החדש, אחמד אל-מנצור אל-דהבי, וסימנה את הסוף הסופי של שאיפותיו של השליט המודח.
המעורבות ההיסטורית הזו מציגה את הכוח שמתגלה כאשר אומה עומדת מאוחדת. הוא הפגיש את השושלת הסעדית, האחוות הסופיות והאוכלוסייה המרוקאית הרחבה יותר במטרה משותפת. תוצאת הקרב אישרה מחדש את ריבונותה של מרוקו וגרמה מכה משמעותית לשאיפות ההתפשטות של פורטוגל בצפון אפריקה.
בדיעבד, קרב ואדי אל-מחזין עומד כיותר מסתם ניצחון צבאי; הוא מייצג רגע מכונן בהיסטוריה של מרוקו. היא אישרה את ריבונותה של האומה, הוכיחה את יכולותיה הצבאיות והציגה את כוחה של אוכלוסייה מאוחדת. הלקחים שהופקו מקרב זה ממשיכים להדהד בנרטיב הלאומי של מרוקו, ומשמשים כתזכורת לכוח המצוי באחדות ולחשיבות השמירה על האינטרסים הלאומיים מפני התערבות זרה.
בעוד מרוקו ממשיכה לנווט את המורכבות של העולם המודרני, רוחו של ואדי אל-מחזין נותרה מקור השראה. הוא מזכיר למרוקאים את יכולתם להתגבר על אתגרים באמצעות פעולה קולקטיבית וסולידריות לאומית, עקרונות שנשארו רלוונטיים כיום כפי שהיו במאה ה-16.