השקעות זרות בישראל ירדו ב-29% לרמה הנמוכה ביותר מזה 8 שנים

Wednesday 20 March 2024 - 21:00

ישראל אינה עוד יעד בטוח להשקעה, שכן המלחמה המתמשכת ברצועת עזה העמידה את ההון הזר בפני מבוי סתום של ממש, שעשוי להימשך שנים, ולשנות את המפה של מגזרים כלכליים רבים במדינה הכובשת ובתהליכי התעסוקה.

שנת 2023 הסתיימה בהידרדרות חדה בהשקעות זרות בהיקף של כ-29% לעומת שנת 2022, מה שסותר את המגמה העולמית של הגדלת השקעות זרות, בעיקר במדינות המפותחות במהלך השנה האחרונה, לפי ניתוח של העיתון הכלכלי הישראלי. כלכליסט, אתמול, יום שני.

הניתוח הצביע על כך שהירידה החדה בהשקעות הזורמות למדינה הכובשת עולה בקנה אחד עם נתונים מדאיגים לגבי הירידה ביצוא השירותים ב-8% בשנה שעברה, המהווה מניע מרכזי לצמיחה במשק הישראלי, לאחר עלייתם המתמשכת מאז 2009.

היא ציינה כי ממשלתו של בנימין נתניהו, שחגגה "הישג מדיני" שייצג באישור תקציב 2024 המתוקן, רשמה שני כשלים כלכליים: הידרדרות ההשקעות הזרות הישירות לרמות של 2017, והירידה בחשבון השירותים, העיקרית. מחולל צמיחה למשק ל-16 שנים.

השקעות זרות חיוניות לצמיחה ופיתוח כלכליים, שכן הן מספקות הון, טכנולוגיות חדשות ומומחיות בניהול. הן גם מגדילות את הזדמנויות העבודה, מעודדות חדשנות ומגבירות את הפריון.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השקעות זרות ישירות ירדו בשנה שעברה ל-16.4 מיליארד דולר בלבד, לעומת 23 מיליארד דולר ב-2022.

ניתוח העיתון הישראלי הצביע על כך שהטענות של גורמים רשמיים לפיהן ירידה זו נובעת מאינפלציה ועליית הריבית בעקבותיה אינן נכונות, אם זה היה המצב, היינו מצפים לראות ירידה בהשקעות בשאר העולם , במיוחד במדינות מפותחות, כי מדינות אלו בדרך כלל מקבלים... יותר השקעות זרות בהשוואה למדינות לא מפותחות.

השקעה בישראל מנוגדת למגמה העולמית

לפי דו"ח סוכנות הסחר והפיתוח של האו"ם (UNCTAD), שהוא המוסד הרשמי המפרסם נתוני השקעות זרות ישירות בעולם, השקעות זרות גלובליות עלו בשנת 2023 ב-3%, בעוד שבמדינות הארגון לכלכלה. שיתוף פעולה ופיתוח שיעור העלייה הגיע ל-28%, כלומר אם ירד. ישראל היא תופעה ייחודית ולא חלק ממגמה עולמית, לפי כלכליסט.

בנוסף לירידה בהשקעות זרות, ישנו מספר שני שאמור להדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל בתקופה כל כך רגישה, והוא הירידה במחולל הצמיחה העיקרי של המשק, שהוא ייצוא שירותים, לרבות שירותי היי-טק. . מחקר שערכה קרן המטבע הבינלאומית על תרומת השירותים לסחר העולמי הצביע על כך שישראל הפכה ל"מרכז עולמי לשירותי מחשוב".

בין 2017 ל-2022, מאזן השירותים בישראל (יצוא מינוס יבוא בענף זה) רשם זינוק מצטבר של 193%, בקצב שנתי ממוצע של כ-39%.

החל משנת 2019, ישראל הפכה לכלכלת שירותים יוצאת דופן. אבל ב-2023 הזינוק נעצר ובישראל נרשמה ירידה של כ-8% במאזן השירותים, ירידה שלא נרשמה מאז 2007. גם מאז 2009 לא נרשמה ירידה כלל.

למרות שהיצוא של שירותי היי-טק גדל ב-6.7% בשנה שעברה, כל שאר מגזרי השירותים כמו תיירות, תחבורה, בעיקר פעילות נמל וביטוח ירדו על רקע המלחמה.

בעיתון נמסר כי אין כאן מקום לטעון כי הירידה בייצוא השירותים באה לאור ההאטה העולמית, שכן השיא בייצוא השירותים בישראל נרשם דווקא בשנות הקורונה, שהיו עדות למיתון שכלל את רוב מדינות העולם.

מספרים שסותרים את המציאות

נתוני החשבון השוטף, שרשמו בשנה שעברה עודף של 25.3 מיליארד דולר, לא נראים מדויקים לבטא את המציאות הכלכלית הישראלית, שכן המלחמה גרמה לקריסת היבוא.

המלחמה גרמה גם לשתי תופעות נוספות שגרמו למספרים להיראות טובים, כלומר ישראל שמקבלת סיוע רב בדולרים מגורמים זרים, יהודים מחו"ל וממשלות, במיוחד הממשל של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שאחראי למחצית סיוע שישראל מקבלת.