- 14:53משרד החוץ של טראמפ מתחיל בפיטורים המוניים כדי לעצב מחדש את הדיפלומטיה האמריקאית
- 14:08וושינגטון: מרוקו זכתה לכבוד בתחרות השפים השנתית היוקרתית של השגרירות
- 11:45מיליארדרים ממוצא אפריקאי מטביעים את חותמם בכלכלה האמריקאית
- 11:00הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעדכנת את התחזית: היצע הנפט עולה, הביקוש יורד
- 10:15הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: יותר מ-33,000 מקרי כולרה מאז ינואר, המדינה בכוננות בריאותית גבוהה
- 09:34מרוץ מנהיגות באפריקה האטלנטית: בין שאיפות מתכנסות ליריבויות גיאופוליטיות
- 08:56פרויקט צינור הגז האטלנטי האפריקאי מתקדם: פגישות אסטרטגיות ברבאט עם 13 מדינות אפריקאיות
- 08:08וושינגטון מטילה סנקציות נגד נשיא קובה מיגל דיאז-קאנל בגין הפרות זכויות אדם
- 17:10ביטקוין חצה את שיא כל הזמנים מעל 118,000 דולר
עקבו אחרינו בפייסבוק
חוקרי כלכלה: ישראל מתמודדת עם ירידה בהשקעות ועלייה במיסים
סוכנות הידיעות אסושייטד פרס ציטטה כלכלנים שאמרו כי ישראל מתמודדת עם אתגרים כלכליים משמעותיים בעקבות המלחמה הנמשכת כבר יותר משנה, מה שגרם ללחצים גוברים על תקציב המדינה. העלויות הגבוהות של המבצע הצבאי במגוון חזיתות, כולל רצועת עזה ולבנון, הובילו לכך.
הכלכלנים הוסיפו כי ישראל החלה לסבול מירידה משמעותית בהשקעות זרות, כאשר המשקיעים חוששים מהמולך הביטחוני. עם עליית עלויות המלחמה והלחץ על תקציב הממשלה, פנתה ישראל להעלאת מיסים.
הם התריעו כי כל זה עלול להשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית ולהכביד על המעמד הבינוני.
בנוסף לכך, המצב עשוי להוביל את הממשלה לצמצם את ההוצאה על תוכניות סוציאליות ושירותים ציבוריים כדי לממן את המבצעים הצבאיים, דבר שעשוי להביא להשפעות על תחומים שונים בחברה.
הסוכנות דיווחה כי ההוצאות על הצבא הישראלי גדלו בצורה משמעותית, כאשר לפני ה-7 באוקטובר 2023 היו ההוצאות כ-1.8 מיליארד דולר בחודש, וכעת הן עומדות על כ-4.7 מיליארד דולר בסוף השנה שעברה, על פי מכון סטוקהולם לחקר שלום.
ישראל הוציאה 27.5 מיליארד דולר על הצבא בשנה שעברה, על פי המכון, מה שממקם אותה במקום ה-15 בעולם, אחרי פולין, אך לפני קנדה וספרד, שכולן מדינות עם אוכלוסיות גדולות יותר. ההוצאות הצבאיות כמשהו מתוך התוצר המקומי הגולמי עמדו על 5.3%, בהשוואה ל-3.4% בארה"ב ול-1.5% בגרמניה.
המלחמה והצמיחה הכלכלית
בשלושת החודשים שלאחר המלחמה בעזה, התממשה ירידה של 5.6% בתוצר הכלכלי של ישראל, מה שהיה הביצוע הגרוע ביותר מבין 38 המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), שמורכב ברובו ממדינות עשירות.
בישראל, המלחמה הטילה עלויות כלכליות רבות. קריאות המילואים וההארכות בשירות הצבאי מאיימות להוריד את היצע העבודה. חשש ביטחוני עוצר השקעות בעסקים חדשים, והפרעות בטיסות השפיעו בצורה שלילית על ענף התיירות.
בינתיים, הממשלה מממנת את מגורי אלפי האנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם בדרום ליד רצועת עזה ובצפון ליד הגבול הלבנוני.
מכון ארון למדיניות כלכלית מאוניברסיטת רייכמן צופה כי החוב הציבורי יגיע ל-80% מהתמ"ג, בהנחה שהקרב לא יחריף באופן משמעותי ויושג הסכם הפסקת אש או פתרון כלשהו עד סוף השנה הבאה.
אפילו במצב זה, סביר להניח שההוצאות הצבאיות יישארו גבוהות, במיוחד אם ישראל תישאר בנוכחות צבאית בעזה לאחר המלחמה.
שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' צופה גירעון בתקציב של 4% בשנת 2025, והוסיף כי לישראל יש מטבע יציב, מחירי מניות גבוהים, שוק עבודה צמוד, הכנסות מיסים חזקות, אפשרות להשגת אשראי והתאוששות בתחום הטכנולוגיה. עם זאת, סוכנות המדרוג "מודיז" סקפטית לגבי הנתונים, וציפתה לגירעון של 6% בשנה הבאה.
אמריקה מגדילה את סיועיה
לפני המלחמה, הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל היה כ-3.8 מיליארד דולר בשנה, בהתאם להסכם שנחתם בימי ממשל הנשיא ברק אובמה. הסכום הזה היווה כ-14% מההוצאות הצבאיות של ישראל לפני המלחמה.
מאז שהחלה המלחמה בעזה, הוציאה ארה"ב סכום שיא של לפחות 17.9 מיליארד דולר על סיוע צבאי לישראל, לפי דיווח של פרויקט עלויות המלחמה מאוניברסיטת בראון, שפורסם במלאת שנה למלחמה בעזה.
למרות הסיוע הפיננסי העצום שמגיע לישראל, במיוחד מארה"ב ומדינות מערביות נוספות, ולמרות מה שמספק הלובי היהודי-ציוני בארה"ב, עם תרומות שלא פסקו במהלך כל המלחמה הזו, הגירעון בתקציב ובקופת האוצר של ישראל הגיע לרמה שאי אפשר להתעלם ממנה, דבר שישפיע על החיים הכלכליים בכל המדינה.