מנהל ההשקעות של בראון התפטר במחאה על כוונתה להסיר את השקעותיה בישראל

המיליארדר היהודי ג'וזף אדלמן, חבר מועצת הנאמנים של האוניברסיטה היוקרתית, הודיע על עזיבתו. הסיבה: ההצבעה המתוכננת על הפסקת השקעות בחברות ישראליות כחלק מהסכם בין הנהלת המוסד לסטודנטים פרו-פלסטינים שמחו בקמפוס בעקבות המלחמה: "זו כניעה לשנאה שהובילה לשואה ולזוועות הבלתי נתפסות של ה-7 באוקטובר"
חבר מועצת הנאמנים של אוניברסיטת בראון ומי שאחראי על קרן ההשקעות שלה, ג'וזף אדלמן, הודיע על התפטרותו במחאה על ההצבעה הקרובה של המוסד היוקרתי על הסרת השקעותיו מישראל. במאמר דעה חריף ב"וול סטריט ג'ורנל", כותב המיליארדר היהודי אדלמן כי הסיבה להתפטרותו הוא "יחסה של האוניברסיטה לאנטישמיות הגואה בקמפוס ולתנועה הפוליטית הצומחת השואפת להשמדת מדינת ישראל".
לדברי אדלמן, שעשה את הונו מניהול קרנות גידור, "לאחר המתקפה הקשה ביותר על העם היהודי מאז השואה, אין זה מוסרי שבראון תקיים הצבעה כזאת. אני רואה בנכונות לקיים אותה כישלון מדהים של מנהיגות מוסרית באוניברסיטה. אני לא מוכן להשאיל את שמי או לתת את זמני לגוף חסר שיקול דעת מוסרי בסיסי".

ההצבעה באוקטובר הקרוב על נסיגה מכל השקעות בישראל של המוסד התקבלה כחלק מההסכם בין ההנהלה לסטודנטים תמורת פינוי מאהל המחאה הפרו-פלסטיני בקמפוס שברוד איילנד. כחלק מהסכם שנחתם באפריל הוקמה ועדה המורכבת מסטודנטים, חברי סגל ובוגרים, שהמליצה על נסיגה מהשקעות באוניברסיטה. ההמלצות יובאו להצבעה באוקטובר בידי חבר הנאמנים של בראון, בראשות מנכ"ל Bank of America, בריאן מויניהן.
המהלך עורר דאגה ברמה הלאומית, כש-24 תובעים כלליים ממדינות שונות ברחבי ארצות הברית הזהירו בחודש שעבר כי בראון עשויה להתמודד עם סנקציות כלכליות אם תבחר ליישם את הנסיגה מההשקעות כיוון שמדובר על עבירה בפועל של חוקים האוסרים אפילה נגד ישראל. בנוסף, מתנגדי המהלך טוענים גם כי הצעד, שמכוון כלפי חברות בעלות קשרים חזקים עם ישראל, עלול להכניס שיקולים פוליטיים לניהול הקרן של האוניברסיטה, שערכה עולה על 6 מיליארד דולר. אדלמן מתייחס לכך בטורו וכותב כי "אני לא רוצה אפילו לרמוז שעקרונות אמיתיים כלשהם הובילו להחלטתה של בראון לערוך הצבעת הסרת השקעות: היא נעשתה לא על סמך עובדות או ערכים אלא על בסיס חולשה כלפי סטודנטים פעילים. הנהגת האוניברסיטה בחרה מסיבה כלשהי לתגמל, במקום להעניש, את הפעילים על שיבוש חיי הקמפוס, הפרת חוקי בית הספר וקידום אלימות ואנטישמיות".

"איך בראון נותנת אמון בקולות אנטישמיים"

אדלמן המשיך להתנגח במוסד בטורו וכתב כי הוא נכנע למפגינים תומכי טרור, חמאס ו-BDS בקמפוס: "זה לא מקרי שלקבוצות שמובילות את החרם נגד ישראל יש קשרים עם ארגוני טרור שחותרים להשמדת העם היהודי. בסופו של דבר זו המטרה של תנועת ה-BDS, ואני לא יכול לקבל את ההתייחסות לתנועת שנאה כלגיטימית וראויה להקשבה. מדיניות הפייסנות של בראון לא תעבוד. זו כניעה לעצם השנאה שהובילה לשואה ולזוועות הבלתי נתפסות של ה-7 באוקטובר".

אדלמן שואל "איך בראון יכולה לתת אמון בקולות האנטישמיים הללו, שהחלו להפגין תמיכה באלימות נגד יהודים עוד לפני שישראל הגיבה לפיגוע ב-7 באוקטובר? זה כאילו מועצת המנהלים של בראון הסכימה להצביע האם לישראל יש זכות להגן על עצמה, האם לישראל יש זכות קיום, ואפילו האם ליהודים יש זכות קיום".
אדלמן, שאשתו בוגרת של האוניברסיטה, כיהן כנאמן של המוסד מאז 2019, והיה צפוי לסיים את תפקידו בעוד כשנתיים. הפרופילים שלו הוסרו מאתר האוניברסיטה מיד לאחר התפטרותו. הונו של אדלמן מוערך ב-2.5 מיליארד דולר והוא מדורג במקום ה-1,345 ברשימת העשירים בעולם של מגזין פורבס. הוא גם נחשב לפעיל נגד זכויות טראנסים. תחקיר של ה"האפינגטון פוסט" מוקדם יותר השנה חשף שהקרן המשפחתית שהקים, קרן אדלמן, היא התורמת העיקרית של ארגון Do No Harm, הפועל נגד תוכניות חינוך העוסקות במאבק בגזענות בבתי ספר ציבוריים וטיפולים לשינוי מגדר עבור קטינים. בדיווח הקרן לרשויות המס בארה"ב, תרומה זו תוארה כמיועדת "להגן על מערכת הבריאות מאידיאולוגיה קיצונית, מפלגת ומפלה".

כשזה נוגע להסרת השקעות, אוניברסיטה אחת כבר הקדימה את בראון: סן פרנסיסקו סטייט (SFSU) הסירה בתחילת החודש השקעות משלוש חברות ביטחוניות - לוקהיד מרטין, ליאונרדו, ופלאנטיר טכנולוגיות, וכן מחברת ציוד הבנייה קטרפילר בגלל עסקיהן עם משרד הביטחון הישראלי. בכך הפכה לאוניברסיטה הראשונה בארה״ב להוציא לפועל את המהלך התקדימי בעקבות המחאה הפרו-פלסטינית בקמפוס. לפי הצהרת המוסד, תיק ההשקעות של האוניברסיטה, שמוערך ב-163 מיליון דולר, עודכן "כדי להתאים לסטנדרטים חדשים של זכויות אדם שהוצעו על ידי קבוצת עבודה של סטודנטים וסגל מנהלה". ארגונים פרו-פלסטינים ראו בהחלטה התקדימית "ניצחון גדול" שנועד "לוודא שההשקעות תואמות את ערכי האוניברסיטה בתחום זכויות האדם וצדק חברתי". המדיניות המתוקנת תאושר סופית בדצמבר, אך יישומה החל כבר בפועל.לפני כן, בחודש מאי האחרון, הודיע הסמינר התיאולוגי של אוניברסיטת קולומביה (UTS) על הסרת כל השקעותיו בישראל, בהתאם לדרישות המפגינים הפרו-פלסטינים בקמפוס. בכך הפך למוסד האקדמי הראשון שמבצע את המהלך בעקבות גל המחאה ששטף את הקמפוסים וקורא להסרת השקעות בחברות ש"מרוויחות מרצח העם ברצועת עזה", כלשון המוחים.