מרוקו מגוונת את שותפויותיה מעבר לצרפת: אסטרטגיה מתחשבת לחיזוק ריבונותה הכלכלית

Tuesday 10 June 2025 - 12:45

מרוקו מאשרת בבירור את רצונה לגוון את שותפויותיה הכלכליות והטכנולוגיות, כפי שמעיד החוזה האחרון שלה עם הקבוצה האיטלקית SITE להארכת רשת הרכבות המחברת את קניטרה למרקש. חוזה זה, בשווי של למעלה מ-140 מיליון אירו, מסמן נקודת מפנה אסטרטגית במדיניות התשתיות המרוקאית. פרויקט רכבת מהירה זה אינו רק אתגר טכנולוגי שאפתני; הוא גם מגלם את רצונה של הממלכה להשתחרר מתלותה ההיסטורית בצרפת בתחום הרכבות.

במשך עשרות שנים, צרפת, באמצעות ענקית התעשייה שלה אלסטום, מילאה תפקיד כמעט בלעדי בפיתוח רשת הרכבות של מרוקו, בעיקר עם קו ה-TGV הראשון המחבר את טנג'יר לקזבלנקה. כיום, מרוקו מאמצת גישה פתוחה ומאוזנת יותר, המבוססת על שותפויות רב-צדדיות המשקפות את שאיפתה לקבוע את תפקידה הריבוני, המודרני והאסטרטגי בזירה הבינלאומית.

הבחירה בקבוצת SITE, בשיתוף פעולה עם חברות אירופאיות אחרות כמו GCF (Generali Costruzioni Ferroviarie), ממחישה את העדפתה של מרוקו ליעילות, ביצועים וגיוון בהענקת פרויקטים גדולים. לא מדובר עוד בהנצחת מודלים שירשו מהתקופה הקולוניאלית, אלא בבניית גשרים עם הכלכלות הדינמיות ביותר באירופה, אסיה ואזורים אחרים.

איזון חדש זה בבריתות טכנולוגיות הוא חלק מדינמיקה רחבה יותר של ריבונות כלכלית ודיפלומטית. כמדינת המארחת העתידית של מונדיאל 2030, מרוקו מבקשת לצייד את עצמה בתשתיות התואמות את שאיפותיה, תוך התמקדות לא בנאמנות אוטומטית לשותפה היסטורית, אלא בחזון רציונלי ופתוח המתמקד במצוינות.

בבחירתה לגוון את הבריתות האירופיות שלה, מרוקו שולחת מסר ברור: היא כבר אינה נחלתה של אף מעצמה זרה. הודות למיקומה הגיאואסטרטגי, יציבותה הפוליטית וחזונה הפיתוחי, הממלכה שואפת להיות שחקן מרכזי, המסוגל לקיים דיאלוג המבוסס על כבוד הדדי ושותפות שבה כולם מרוויחים. טרנספורמציה זו אינה נוגעת רק למגזר הרכבות, אלא משקפת את מיצובה מחדש הכולל של מרוקו, הן באפריקה והן בזירה הבינלאומית, כמדינה חופשית בבחירותיה, עקבית באסטרטגיה שלה ושאפתנית בחזונה לעתיד.

מרוקו אינה קושרת עוד את הפרויקטים הגדולים שלה באופן בלעדי לצרפת או לכל מעצמה מסורתית אחרת, אלא כעת בוחרת את שותפיה על סמך אינטרס לאומי ומומחיות. זהו שינוי משמעותי עבור מדינה שנתפסה זה מכבר כחלק מ"החצר האחורית הצרפתית".

שימוש בחברות איטלקיות או בשותפות אירופאיות ואסייתיות אחרות מאפשר למרוקו לשבור מונופולים טכנולוגיים ומעודד תחרות בין ספקים, דבר המועיל לאיכות ולעלות הפרויקטים. פתיחות זו לשותפים חדשים אינה מחלישה את יחסיה עם בעלות בריתה המסורתיות, אלא מעניקה לה מרחב תמרון גדול יותר בהחלטות הפיתוח שלה, ובכך מחזקת את עקרון השותפות המאוזנת, במיוחד במגזרים אסטרטגיים כמו תחבורה ואנרגיה.

אסטרטגיה זו מלווה גם במאמצים מוגברים בשיתוף פעולה דרום-דרום, המדגימים את רצונה של מרוקו להיות שחקנית עצמאית בסביבתה האפריקאית והים תיכונית, ולא רק עוקבת אחר מעצמות בינלאומיות.

לקראת מונדיאל 2030, מרוקו מכינה תשתיות לא רק לאירוע ספורט זה, אלא גם כדי לבסס באופן בר-קיימא את מעמדה כפלטפורמה לוגיסטית וכלכלית באפריקה, ואף כמרכז תעשייתי וצומת דרכים בין יבשות.

לפיכך, התוכנית המרוקאית חורגת מעבר לתחום הכלכלי: זוהי פרויקט פוליטי וגיאו-אסטרטגי המבשר מעבר הדרגתי מתלות לשוויון, מבידוד לריבוי, ומצריכה לייצור משותף של ידע וטכנולוגיה.