מרוקו, פלטפורמה אסטרטגית ושותפה אמינה לאפריקה, אירופה, ארצות הברית ואסיה

Tuesday 23 September 2025 - 10:44

העיתון האיטלקי לה וריטה הקדיש דיווח מיוחד למרוקו, והדגיש את תהליך המודרניזציה שבוצע תחת הנהגתו של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי. על פי העיתון, הממלכה מבססת את עצמה כפלטפורמה אסטרטגית לאפריקה וכשותפה מהימנה לאירופה, ארצות הברית ואסיה.

במשך יותר משני עשורים, מרוקו עוסקת בטרנספורמציה מהירה המשלבת תשתיות מודרניות, פרויקטים חדשניים בתחום האנרגיה וחזון גיאופוליטי שאפתני. נמל טנג'יר הים התיכון מדגים בצורה מושלמת דינמיקה זו: תוך שנים ספורות בלבד, הוא הפך למרכז הימי הגדול ביותר בים התיכון, המחובר ליותר מ-180 נמלים ב-70 מדינות. מתחם זה, המהווה מנוע כלכלי אמיתי, משלב אזורים חופשיים, אתרי ייצור ומרכזי הרכבה המושכים ענקיות עולמיות בתעשיות הרכב, האווירונאוטיקה והלוגיסטיקה.

לה וריטה משבחת גם את מאמצי מרוקו בחדשנות בת קיימא. השקת פרויקט הפאנלים הסולאריים הצפים הראשון בצפון אפריקה, שהותקן באגן הנמל טנג'יר התיכון, צמצמה משמעותית את אובדן המים, מ-3,000 מ"ק לכ-700 מ"ק ליום בקיץ. פרויקט פיילוט זה הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר הכוללת התפלת מי ים, העברה הידראולית בין-אזורית והשקיה חכמה.

גם העיר דאחלה היא מרכזית באסטרטגיה של מרוקו. הודות לכבישים חדשים, הרחבת הנמל, יצירת אזורי תעשייה ופרויקטים של אנרגיה, העיר הדרומית צפויה להפוך למרכז לוגיסטי ומסחרי מוביל, ולחזק את שורשיה האפריקאים של הממלכה. היא מתגלה כמגנט להשקעות בינלאומיות, במיוחד מאירופה ומאיטליה, בתחומי הדיג, החקלאות, האנרגיה המתחדשת והתיירות בת קיימא.

במגזר האנרגיה, מרוקו בונה על פרויקטים דגל כמו נור אוארזאזאת, אחד ממתחמי הסולאריים הגדולים בעולם, וחוות הרוח האטלנטיות העצומות שלה. מיקוד זה נועד להפוך את המדינה לא רק לספקית, אלא גם לשותפה טכנולוגית עבור האיחוד האירופי. מגזר הכרייה, הנשלט על ידי עתודות הפוספט העצומות שלו, מעניק למרוקו גם משקל גיאופוליטי מכריע, הקשור ישירות לביטחון תזונתי עולמי.

אמינות מרוקו נשענת גם על יעילותה הביטחונית. שירותי המודיעין והביטחון שלה הם בין היעילים ביותר במאבק בטרור, ומשתפים פעולה בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתיהם האירופיים והאמריקאים. אמינות זו מחזקת את מעמדה של הממלכה כשחקן מפתח ביציבות האזורית.

בחזית הדיפלומטית, העיתון מדגיש את התמיכה הגוברת של הקהילה הבינלאומית בתוכנית האוטונומיה של מרוקו לסהרה, הנחשבת לפתרון הריאלי היחיד לסכסוך האזורי. לבסוף, הכוח הרך הדתי של הממלכה, המקדם אסלאם מתון ופתוח, מוצג כמעוז נגד קיצוניות, במיוחד באזור סאהל-סהרה.