- 16:54משרד החוץ הרוסי: פעולות ישראל בסוריה מחמירות את המצב במדינה
- 16:36SpaceX מוערכת ב-350 מיליארד דולר כאשר החברה מסכימה לקנות מניות מעובדים
- 16:20מונדיאל 2030: פיפ"א מגדירה רשמית את שלישיית מרוקו-פורטוגל-ספרד כמארחת התחרות
- 16:16מרוקו מתגלה כנתיב עצירת ביניים חדש במזרח תיכון סוער
- 16:00ארצות הברית תשלוט ביותר מ-15% מיצוא השירותים הדיגיטליים העולמי ב-2023
- 15:36מקרי המלריה עלו זו השנה החמישית ברציפות על רקע ההתנגדות הגוברת ואתגרי האקלים
- 15:32גוגל חושפת את החיפושים הפופולריים ביותר בשנת 2024
- 15:03קייפ ורדה נהנה מתרומת מרוקו לחיזוק הבריאות הצבאית ושיתוף הפעולה הדו-צדדי
- 14:58מרוקו היא מדינה חלוצה ביישום ה-Global Compact להגירה בטוחה, מסודרת וסדירה
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו, שחקן מפתח בפיוס הלובי: בין דיפלומטיה לאתגרים אזוריים
בהקשר של משבר מתמשך בלוב, מרוקו טוענת לעצמה כשחקן מכריע בהקלת הפיוס בין הפלגים הלובים השונים. באמצעות מעורבותה הדיפלומטית, הממלכה לא רק הכירה בלגיטימיות של שאיפות לוב למעבר דמוקרטי, אלא גם מילאה תפקיד מתווך חיוני, אישר מחקר שפורסם לאחרונה על ידי המרכז הערבי הדמוקרטי.
מאז נפילת המשטר הקודם ב-2011, לוב נוטרת שאיפה בוערת להגיע למעבר דמוקרטי, אידיאל שלמענו הקריב העם הלובי קורבנות אדירים. למרות שאליטות פוליטיות מכירות בחשיבות המשכנעת של עיסוק בדיאלוג בונה בין מוסדות וישויות שונות, התערבות חיצונית ממשיכה לייצג את אחד המכשולים העיקריים להשגת מטרה זו.
מספר מדינות ניצלו את השפעתן ואת עמדתן האסטרטגית כדי לקדם את האינטרסים שלהן בלוב, ביניהן ממלכת מרוקו. האחרון הצליח להתבלט באמצעות גישה אובייקטיבית, המוכרת על ידי משקיפים רבים, אמר כי המחקר שכותרתו "דיפלומטיה מרוקאית ותפקידה במעבר הדמוקרטי בלוב: בין הישגים לאתגרים", מאת החוקרת האני מוחמד מפתח אמבארק.
מרוקו מוכרת כשחקנית אזורית מרכזית, לאחר שפעלה ליצירת אקלים של התקרבות ופיוס בין הפלגים הלובים בסכסוך, במטרה להקל על המעבר הדמוקרטי בלוב. מאז תחילת המהפכה הלובית ב-2011, הממלכה אישרה את תמיכתה בשינוי, מתוך הכרה בלגיטימיות של מועצת המעבר הלאומית. הוא גם תמך בהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם נגד משטרו של קדאפי, תוך שימת דגש על הצורך לשמור על יציבות פנימית ולהרכיב ממשלה חדשה במהלך המעבר.
בהקשר זה, מרוקו מילאה תפקיד מכריע באירוח הדיאלוג הלובי שיזמה משלחת התמיכה של האומות המאוחדות, שהפגישה כוחות פוליטיים בסקירט. תהליך זה הגיע לשיאו בחתימת ההסכם המדיני Skhirat ב-17 בדצמבר 2015, רגע מפתח שאיפשר את הקמת המועצה הנשיאותית וממשלת האחדות הלאומית, ובכך סימן צעד חיוני עבור לוב.
הסכם זה סייע לשמר מוסדות מפתח, כגון חברת הנפט הלאומית והבנק המרכזי הלובי, וחיזק את היסודות של המערכת הפוליטית הלובית במהלך המעבר שלה.
בנוסף, מרוקו פעלה כדי להפגיש את כל הצדדים המסוכסכים סביב דיאלוג, בשאיפה להפיג את המתיחות בין הפלגים הלובים השונים. מ-7 בספטמבר 2020 שימשה בוזניקה מסגרת לדיונים שהפגישו בין חברי בית הנבחרים של טוברוק לבין המועצה העליונה של המדינה של טריפולי. משא ומתן זה אפשר להגיע להסכמה בנקודות מכריעות, בעיקר הפסקת פעולות האיבה, נסיגת כוחות זרים וארגון מחדש של מוסדות המדינה, בפרט איחוד המוסד הצבאי, בהתבסס על מסקנות ועידת ברלין בינואר 2020. .
המאמצים הדיפלומטיים של מרוקו המשיכו לטפח את הפיוס בין שני מוסדות החקיקה העיקריים של לוב. לפיכך, ב-21 באוקטובר 2022, הקימה הממלכה פגישה בין אגילה סלאח, יושבת ראש בית הנבחרים הלובי, לבין חאלד אל-מישרי, נשיא מועצת המדינה העליונה, על מנת לדון ביישום תוצאות התוכנית. משא ומתן בוזניקה ואיחוד הסמכות המבצעת, כולל פיתוח הבסיס החוקתי לבחירות לנשיאות ולפרלמנט הנדחות, וכן ייעוד שבע המשרות הריבוניות. פגישה זו התקבלה בברכה על ידי חברי מועצת הביטחון של האו"ם, אשר ראו בה צעד משמעותי קדימה לקראת התקרבות לעמדות המפלגות הלוביות.
לדברי החוקר, למרות שהדיפלומטיה המרוקאית אימצה גישה של ניטרליות חיובית כדי לבנות אמון בין השחקנים הלובים לקהילה הבינלאומית, ובכך לתמוך בתהליך המדיני בחסות האו"ם, היא עמדה בפני מספר מכשולים. מצד אחד, התערבות בינלאומית ואזורית סיבכה עוד יותר את המצב. מנגד, מרוקו נאלצה להתמודד עם מגבלות בתפקידה כמתווך לאחר הסכם סקשיראט, מחשש שמעורבותה תפגע בעמדתה של אי-התערבות בענייניה הפנימיים של לוב.