- 09:20רויאל מנסור מרקש: יעד של קסם ויוקרה לחגוג את סוף השנה
- 08:45"מרוקו מתקדמת בדירוג המוכנות הדיגיטלית לשנת 2024 ומחזקת את מעמדה בצפון אפריקה"
- 08:00לאור המלחמות... מה יקרה למחירי החיטה העולמיים ב-2025?
- 07:30אגאדיר מארח את המהדורה הראשונה של הכנס הבינלאומי לדיגיטציה, מימון וחדשנות
- 17:00בינה מלאכותית: הזדמנות ואתגר למנהלי פרויקטים במרוקו
- 16:00OpenAI מבקשת להביא את היתרונות של בינה מלאכותית למכשירי סמסונג
- 15:00אירועי ספורט קונטיננטליים ובינלאומיים מחזקים את נוכחותה של מרוקו בזירה הבינלאומית
- 14:00קבוצת Marjan משיקה את פרויקט "Marjan City" כדי להרחיב את רשת החנויות שלה ולהתחרות בחנויות המסורתיות
- 13:00אמזון מזרים 4 מיליארד דולר לחברת הבינה המלאכותית Anthropic
עקבו אחרינו בפייסבוק
עתירה להענקת אזרחות מרוקאית לכל הילדים והנכדים של יהודי מרוקו מגיעה לפרלמנט
היום, יום חמישי, אימץ בית הנבחרים עתירת חקיקה שמטרתה להעניק אזרחות מרוקאית לכל ילדיהם ונכדיהם של יהודי מרוקו, באמצעות האתר הרשמי "הפורטל הלאומי לשיתוף אזרחים", על מנת להגיש יוזמות חקיקה אלו לפרלמנט.
עתירה זו, אשר עותק ממנה הופקד אצל נשיא בית הנבחרים ונשיא הוועדה הפרלמנטרית הקבועה לענייני חוץ, הגנה לאומית, ענייני אסלאם ותושבי מרוקו המתגוררים בחו"ל, תחת הכותרת "עתירה בתחום החקיקה. להעניק אזרחות מרוקאית לכל הילדים והנכדים של יהודי מרוקו", כבר התבקש על ידי הסונים, והוא מדבר על מה שתיאר כסבלם של יהודי מרוקו בעקבות אובדן הלאומיות כתוצאה מהשושלת, ש"נמשכה במשך דורות במשך דורות. סיבות שהוא תיאר כ"משכנעות, מעבר לשליטתן ולנסיבותיהן".
על פי נוסח העצומה, היא מבקשת להבטיח שכל הילדים והנכדים של יהודי מרוקו "ייהנו מזכותם לקשר עם מפקד המאמינים, המלך מוחמד השישי, וכן משאר זכויותיהם החוקתיות והפוליטיות. דתי". תרבותיים, כלכליים, חברתיים ואחרים", והוסיף כי הוא ישאף "להפסיק את סבלם, לשמור על זכויותיהם ולשלבם".
מתאם ועדת העותרים, חוסיין בנמסעוד, אישר כי מספר סיבות גרמו ליהודים לאבד את אזרחותם המרוקאית, כאשר הבולטות בהן היו "המרחק מארצות המגורים של מרוקו, קשיי הנסיעה וקשיים נוספים הקשורים בעיקרם. למצב המדיני, הביטחוני, הכלכלי או החברתי במדינות המגורים, הן ביחס לקהילה היהודית בכלל והן לגבי קהילת יהודי מרוקו בפרט, אשר השפיעו על הקשר המשפטי שלהם עם מולדתם, מרוקו. , כמו גם זכויותיהם המשפטיות, התרבותיות, החברתיות, הכלכליות, הפוליטיות והרוחניות וכן זכויות אבותיהם.
בנמסעוד הדגיש כי "ההיסטוריה של ממלכת מרוקו מאופיינת בלכידות ובמיזוג של מרכיבי האומה השונים, אך קהילת יהודי מרוקו חוותה הגירות אישיות וקולקטיביות בזמנים שונים ומסיבות שונות", והדגיש כי "ה קשר הדוק של הקהילה היהודית עם מרוקו כמלך, עם ותרבות ידע רק היקשרות והתקשרות.
לדברי אותו גורם, יהודי מרוקו להם מטרת היוזמה להעניק אזרחות מרוקאית מתייחסים ל"יהודים הרשומים בפנקסים ובסטטיסטיקות של מוסדות ציבור וכן בפנקסים הסטטיסטיים של בתי הכנסת והקפלות של יהודי מרוקו, ב. מרוקו או בחו"ל, באישור משרדי הפנים והמשפטים של מרוקו ורשות קהילת יהודי מרוקו במרוקו. » הוא דרש כי "חוק הלאום המרוקאי יתוקן כך שיעניק אותו לכל יהודי מרוקו שוויתרו עליו בעבר, וכן לכל הילדים והנכדים המרוקאים, ולקבוע כי המועמדים ישמרו על אזרחותם האחרים.
כמו כן, דרישות היוזמה חרגו מגבולות הלאום, והגיעו עד כדי קביעת חובת המדינה לספק מתקנים, יכולות ומשאבים שונים לשילוב ילדיהם ונכדיהם של יהודי מרוקו בחיים הכלכליים, הפוליטיים, הדתיים, התרבותיים, החברתיים ואחרים. וליצור מנהלות או מחלקות מרכזיות וחיצוניות במגזרי שרים כדי להקל על שילובם של יהודי מרוקו ולספק להם שירותים.
הדרישות משתרעות על השפה, הקובעות כי השפה העברית, בנוסף לערבית ואמזיגית, תהיה שפת התקשורת עם הקבוצות המפורטות בחוק זה, וכוללות גם היבטים נוספים החורגים מהלאום, עד כדי חיוב המדינה. לפעול להגנה על קהילת יהודי מרוקו ועל האינטרסים שלה מכל אפליה, הטרדה או התקפה המשפיעים עליה, בשל דתה או זהותה, במרוקו, ופועלת עם מדינות המגורים כדי להגן עליהן מחוץ למרוקו, ולהשיב את המצב הכלכלי, זכויות כספיות, תרבותיות ואחרות של קהילת יהודי מרוקו שנפגעה כמו גם האינטרסים שלה כשעזבה את מרוקו כקבוצה.