צוות חשיבה שעוקב אחר המאמצים והאתגרים של מעבר האנרגיה במרוקו ובסולטנות עומאן

Saturday 01 June 2024 - 18:10

דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי מרכז קרנגי למזרח התיכון עקב אחר המאמצים והאתגרים הבולטים ביותר של ממלכת מרוקו ושל סולטנות עומאן בתחום המעבר האנרגיה, בהתחשב בכך ש"מעבר האנרגיה הפך לאחד מסדר העדיפויות הכלכלי של שניהם. עומאן ומרוקו, למרות דרכיהם השונות בהקשר זה", נרשמים "מרוקו היא אחת המדינות המייבאות פחמימנים, ומאופיינת במבנה כלכלי מגוון, שכן המגזר התעשייתי המרוקאי תורם כ-26 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי, החקלאות תורמת 12 אחוזים, והכרייה תורמת 10 אחוזים, בעוד שמגזר התיירות תורם כ-7 אחוזים ברמה זו".

אותו מקור ציין כי "מרוקו התמודדה עם אתגרים גדולים ומקושרים זה לזה ב-2022 שגרמו לירידה של 7% בצמיחת התמ"ג. היא גם התמודדה עם שנים רצופות של בצורת, השפעות ההאטה הכלכלית העולמית ועליית מחירי הסחורות והחומרים. , עדיפות בשוק העולמי לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה עם זאת, כלכלת המדינה הזו החלה להתאושש בשנה שעברה למרות רעידת האדמה ההרסנית של אל-האוס, מונעת מהתאוששות בייצור החקלאי ובמגזר התיירות וירידה בשיעורי האינפלציה המקומיים. הוא ציין וציין כי "המדינה המרוקאית יישמה רפורמות שונות, כמו הקמת קרן ההשקעות מוחמד השישי ושיפור הממשל של חברות בבעלות ממשלתית כדי למשוך השקעות זרות ישירות, בנוסף לתמיכה במגזר הפרטי".

ברמת האנרגיה, אותו צוות חשיבה ציין כי "מרוקו מייבאת כ-90% מאספקת האנרגיה הפחמימנית שלה", והסביר כי "סדרי העדיפויות למעבר האנרגיה במרוקו, שנקבעו בהתאם לתוכניות הלאומיות הרלוונטיות, מטרתם לפתח את האנרגיות המתחדשות. המגזר, שכן מרוקו היא אחת מ"מדינות ערב הראשונות שאימצו אנרגיה מתחדשת", שכן תרומתה של האחרונה לתמהיל החשמל במרוקו היא יותר מ-38 אחוז, שהוא האחוז הגבוה ביותר מבין מדינות ערב.

באמצעות זה, הממלכה מבקשת לתמוך במגמה של הבטחת ביטחון האנרגיה שלה והפחתת עלויות היבוא על ידי שילוב מקורות אנרגיה ירוקים בפרויקטים של מעבר אנרגיה. עד 2030 ו-2".

הוא קבע כי "המפתח למעברים בתחומי אנרגיה עמידה באקלים הוא לתת עדיפות לאיכות הסביבה בפיתוח כלכלי ובתוכניות למעבר אנרגיה ובתקנות ומדיניות רלוונטיות, שכן הן מרוקו והן עומאן משלבות את הסביבה ומקדמות פחמן נמוך. צמיחה כלכלית במעברי האנרגיה ובתוכניות הפיתוח שלהם", והוסיפה כי "למרוקו יש יעדים סביבתיים ספציפיים באסטרטגיה הלאומית לפיתוח בר קיימא לשנת 2030, שכן האסטרטגיה הציעה גם תוכנית לאומית למניעה ולתגובה לסיכוני אקלים, כולל קידום טכנולוגיות חדשניות מודל פיתוח חדש מדגיש גם את הצורך להפחית את סיכוני האקלים ולהפחית את עלויות האנרגיה", אמר בהקשר זה, מרוקו שואפת להפחית את פליטת גזי החממה ב-45.5 אחוזים עד 2030.

מרכז קרנגי למזרח התיכון ציין כי "אחד הדאגות הסביבתיות העיקריות של מרוקו הוא דרישות הקרקע הגדולות שלה למקורות אנרגיה מתחדשים ושאיפות המימן שלה, שיקול שעלול להשפיע על המשאבים החקלאיים שלה", וציין בהקשר זה כי "הממלכה כבר התמודדה עם משמעותיות. התנגדות וסכסוכים הקשורים לגישה של תעשיות".

הוא הצהיר, "אין זה מפתיע שעומאן ומרוקו עולות על רוב מדינות ערב האחרות במאמצים הקשורים לאיכות הסביבה. עם זאת, משיקולים כלכליים, חלק מהמטרות הסביבתיות מעורפלות ודורשות מפרט נוסף כדי להגן על הסביבה ולהבטיח מעברי אנרגיה עמידים לאקלים", אמר, והוסיף כי "פרויקטים שאפתניים למעבר אנרגיה בשתי המדינות יכולים לתרום להשגת יעדים שאפתניים באותה מידה. להפחית את הפליטות ולשחרר פחמן מקומית."

מרכז קרנגי למזרח התיכון סיכם, "האתגר העיקרי ברחבי העולם הערבי הוא רמות נמוכות של השקעה בטכנולוגיות שחרור פחמן ואנרגיה נקייה, שכן ההוצאות על מחקר ופיתוח ביחס לתמ"ג בשנת 2021 היו מינימליות בעומאן (0.3 אחוז) ובמרוקו". (0.71 אחוז)", וציין כי "שתי המדינות שיפרו את אקלים ההשקעות הכולל כדי למשוך שותפים בפרויקטים של מימן, נקודה שתסייע בהשגת הטכנולוגיה עם זאת, סביר להניח שפערים במימון, מערכות תעשייתיות ומערכות שחרור פחמן לערער על המטרות השאפתניות של מעבר האנרגיה בשתי המדינות הללו".