רעב גלובלי ירד בפעם השלישית ברציפות, דו"ח האומות המאוחדות מצא

Tuesday 21 July 2026 - 19:00

רמות הרעב הגלובלי המשיכו לרדת בשנת 2025 בפעם השלישית ברציפות, לפי הגרסה האחרונה של דו"ח האומות המאוחדות על מצב הביטחון התזונתי והרעב בעולם.

הדו"ח מעריך כי בין 608 מיליון ל-696 מיליון אנשים חוו רעב בשנת 2025, המייצג בין 7.4% ל-8.5% מאוכלוסיית העולם. זאת בהשוואה ל-673 מיליון אנשים שנפגעו בשנת 2024, שהם כ-8.2% מהאוכלוסייה הגלובלית.

למרות השיפור הכולל, האומות המאוחדות הזהירו כי חוסר הביטחון התזונתי נותר אתגר עולמי מרכזי. קהילות כפריות ממשיכות להתמודד עם קשיים גדולים יותר בגישה למזון מספק, בעוד שנשים עדיין מושפעות יותר מחוסר ביטחון תזונתי מאשר גברים בחלקים רבים של העולם.

אפריקה נותרה האזור המתמודד עם חוסר הביטחון התזונתי החמור ביותר. לראשונה, היבשת רשמה את מספר האנשים הגדולים ביותר בעולם החווים רעב, עם כ-309 מיליון אנשים שנפגעו, המייצגים כ-20% מאוכלוסייתה.

אסיה רשמה כ-292 מיליון אנשים החווים רעב, שהם כ-6% מאוכלוסייתה, בעוד שלטינית אמריקה והקריביים דווח על כ-32 מיליון אנשים שנפגעו, או כ-4.8% מאוכלוסיית האזור.

הדו"ח ציין כי ההתקדמות הייתה בולטת במיוחד באסיה ובלטינית אמריקה, שם שיעורי הרעב המשיכו להשתפר. באפריקה, בינתיים, העלייה המהירה שנצפתה בשנים קודמות נראית כאילו האטה, אם כי רמת חוסר הביטחון התזונתי הכוללת נותרה גבוהה בהרבה מאשר באזורים אחרים.

בהסתכלות קדימה, האומות המאוחדות מצפות שמספר האנשים החווים רעב ברחבי העולם יירד בין 510 מיליון ל-520 מיליון עד שנת 2030. עם זאת, אפריקה צפויה להוות כ-56% מהסך הגלובלי עד אז, מה שמדגיש את היקף האתגר העומד בפני היבשת.

הדו"ח גם הדגיש את הבעיה הרחבה יותר של חוסר הביטחון התזונתי. כ-2.1 מיליארד אנשים, או 25.8% מאוכלוסיית העולם, חוו חוסר ביטחון תזונתי מתון או חמור בשנת 2025. זה היה ירידה של כ-86 מיליון אנשים בהשוואה לשנת 2024 ו-135 מיליון בהשוואה לשנת 2020.

עם זאת, המספרים מדגישים אי-שוויון מתמשך בגישה למזון. אוכלוסיות כפריות ונשים ממשיכות להתמודד עם סיכונים לא פרופורציונליים, מה שמשקף את השפעת העוני, הפגיעות הכלכלית והגישה הלא שוויונית למשאבים.

האומות המאוחדות הדגישו כי ההתקדמות המתמשכת תתבסס על חיזוק מערכות המזון, תמיכה בקהילות פגיעות וטיפול בגורמים הכלכליים והחברתיים התורמים לרעב. בעוד שהמגמה הגלובלית מעודדת, הפערים המתמשכים בין אזורים וקבוצות אוכלוסייה מדגימים כי השגת ביטחון תזונתי לכולם נותרת עדיפות בינלאומית מרכזית.