חדשות אחרונות

שעות תפילה

פajr
זריחת השמש
דוהר
אסר
מגרב
עشاء

שעות תפילה לערים אחרות

עקבו אחרינו בפייסבוק

Walaw

כלכלה

2024 אחת השנים הגרועות ביותר עבור המשק הישראלי: נפילת יצוא והשקעות

Yesterday 17:10

Zoom

שנת 2024 תיזכר כאחת השנים הגרועות בתולדות המשק הישראלי, כך עולה מנתונים חריפים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שלישי. כותב כלכליסט אדריאן פיילוט מסביר כי הנתונים חושפים את המציאות העגומה שהציג בצלאל סמוטריץ' לשנת 2024: צמיחה שלילית לנפש זו השנה השנייה ברציפות, צמיחה שלילית במגזר העסקי , קריסת השקעות ויצוא, מחירי שיא גבוהים של משקי בית וגירעון גבוה במערב. המלחמה גרמה נזק עצום לכלכלה , אך המצב הוחמר בשל כישלונות ממשלתיים, אומר המחבר.

הכלכלה הישראלית התכווצה זו השנה השנייה ברציפות, המגזר העסקי חווה צמיחה שלילית, שני מנועי צמיחה עיקריים קרסו: יצוא והשקעות, והמחירים זינקו על רקע גירעון ממשלתי שצמח לממדים אדירים.

הכותב הישראלי אומר כי המספרים והנתונים שמסר החשב הכללי במשרד האוצר אינם משקפים את עומקה והיקף התופעה: "כן, הייתה מלחמה, אבל הייתה גם ממשלה שנטשה לחלוטין את הנושאים הכלכליים והתעניינה רק בדבר אחד: לפזר כסף לכל מקום וללא הפסקה, לא פעם מסיבות פוליטיות".

"מלבד הגדלת ההוצאות הממשלתיות הנדרשות להתמודדות עם אתגרי המלחמה, הממשלה, לרבות שר האוצר, לא ניצלה את המשבר כדי לעודד צמיחה, ליישם רפורמות ושינויים מבניים הכרחיים, והתמקדה בעיקר בתשלום שוחד אלקטורלי כדי לשמור על הקואליציה", הוסיף.

האתר מסביר כיצד קרסו שני מניעים עיקריים לצמיחה: יצוא והשקעות, שיחד היוו יותר מ-40% מהתמ"ג (22.6% ו-18.6% בהתאמה). "התמונה לגבי היצוא מדאיגה מאוד: רכיב זה ירד בכ-5.6% לאחר ירידה של 1.1% ב-2023".

בנוגע להשקעות, התמונה מדאיגה יותר, לפי האתר: גם ההשקעות בענפי המשק ירדו בכ-2%, אך ההשקעות בנכסים קבועים (הון פיזי) ירדו בעיקר זו השנה השנייה ברציפות בשיעור גבוה יותר מאשר ב-2023 (כ-6% ב-2024 וכ-2% ב-2023, כולל בנייה למגורים). נדגיש כי ההשקעות כוללות את צי הרכבים שנרכשו בשנה שעברה על ידי כל חברות ההשכרה השונות, אך במקרה של סעיף זה זה לא ממש עזר ולא ביטל את מגמת הירידה. הממשלה לא הצליחה לקיים את שני מנועי הצמיחה העיקריים.

זעזוע כלכלי ישראלי

בנתון מזעזע נוסף, לפי האתר הישראלי, המחירים עלו בצורה דרמטית ועכשיו זה באמת רשמי. לא רק ששיעור האינפלציה (מחירי הסחורות והשירותים במשק הישראלי) עלה מעל 3%, אלא שמחירי התמ"ג זינקו ב-5.8%, השיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון. האינפלציה מבוססת על הוצאות הצרכנים ואינה כוללת מוצרים שהמשק מייצר, אך אינם נצרכים ישירות על ידי הציבור (כגון מכונות תעשייתיות).

מאידך, דפלטור התמ"ג משקף את השינוי במחירים של כל המוצרים והשירותים המיוצרים במשק, לא רק אלה הנצרכים על ידי הציבור (למעט יבוא כי הם אינם חלק מהתמ"ג), ולכן נחשב לאינדיקטור רחב יותר מהאינפלציה. האתר שואל: "היכן הייתה הממשלה במלחמתה ביוקר המחיה? היא נעלמה כלא הייתה, ואז המשק עלול להיכנס למצב של סטגפלציה, כלומר ירידה בפעילות המלווה בעליית מחירים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם הצמיחה הריאלית במשק הישראלי ירדה ב-2024 ל-1% בלבד, אחד השיעורים הנמוכים במערב. כאשר מנוטרל יבוא רכב חריג שנרשם ברבעון האחרון של השנה (כדי לחסוך להעלאת המס המתוכננת ל-2025) ומוצרי צריכה אחרים (כדי להימנע מתשלום מע"מ של 18%), הצמיחה צונחת ל-0.8% בלבד. הבעיה היא שמדובר ברכישות מוקדמות, כלומר רכישות חד פעמיות שלא יחזרו ב-2025 (צרכן לא קונה רכב כל שנה וגם לא מקרר), ולכן זה יופיע בתוצאות של 2025.

אבל במשק הישראלי, מה שחשוב הוא הצמיחה לנפש, שכן אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של 2% בשנה. להלן המספרים הקשים: התמ"ג לא רק שלא עלה, הוא למעשה ירד זו השנה השנייה ברציפות, במינוס 0.1% ב-2023 ומינוס 0.3% ב-2024. התמונה מורכבת יותר: ב-2024 גדלה אוכלוסיית ישראל ב-1.3% בלבד, השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון לחלק מהתמ"ג ולחלק האזרחים.

כתוצאה מכך, התמ"ג לנפש של ישראל בשנת 2024 יהיה דומה לתוצר לנפש של ישראל בסוף 2021. אילו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייתה לוקחת בחשבון את קצב גידול האוכלוסייה הטבעי, התוצאה הייתה גרועה בהרבה.

איך הכלכלה הייתה יכולה להשיג צמיחה חיובית של 1% אם התמונה הייתה הרת אסון? התשובה, לפי כלכליסט, פשוטה: צריכה, ועוד צריכה, בעיקר של הממשלה.