אחרי שנים של ציפייה: נכנסו לתוקף ההנחות העמוקות על קרקעות בנגב ובגליל

Wednesday 26 June 2024 - 23:00

אחרי סאגה ממושכת וחילוקי דעות בין משרדי הממשלה, שוחררו החסמים ומאות משפחות שהמתינו להסדרת המתווה הממשלתי יוכלו לקבל הנחות משמעותיות על קרקעות באזורי עדיפות לאומית. בנוסף, הוגדלו ההנחות למשרתי מילואים, והתנאים רוככו כך שגם מילואימניקים ששירתו במלחמה יוכלו לזכות בהנחה

חסם ההתיישבות הצעירה ביישובים הכפריים בגליל ובנגב נפתח: מאות משפחות שממתינות להסדרת מתווה ההנחות הממשלתי בקרקעות ביישובים היהודים במועצות האזוריות וביישובים הקהילתיים יוכלו כעת לקנות קרקעות בהנחות של עד 90 אחוזים. גם החלטת הממשלה למתן הנחות נוספות לחיילי המילואים שעוכבה ברמ"י מזה חודשים שוחררה ועבור מאות יוצאי צבא ומשרתי המילואים במלחמת "חרבות ברזל" מדובר בבשורה שחיכו לה שנים. "אני צופה שבשנה הקרובה נצליח להשלים פער של שנה וחצי ונשלים מאות עסקאות של משפחות שיבנו כאן את ביתן" אמר דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב.

יישום הנחיות הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל מגיעות לאחר חודשים ארוכים של מאבקים בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי לינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י - שהגיעו עד להתערבותו האישית של רה"מ נתניהו שהשתתף בישיבת מועצת מקרקעי ישראל בחודש מרץ ודרש כי ההסכמות למתן ההנחות בקרקע יבוצעו. גם השרים אורית סטרוק ועמיחי שיקלי, לצד ח"כ אריאל קלנר הפעילו לחצים ונאבקו בעניין.

בחודש מאי דרש השר שיקלי מנתניהו לקיים בנושא דיון דחוף בממשלה והאשים כי ברמ"י מתעלמים מהנחיות רה"מ. בפנייתו לנתניהו כתב שיקלי כי "משטר ההנחות המעוות, המסורס והנכה, לגבי המתיישבים באזורי עדיפות לאומית בגליל ובנגב נותר בעינו". שיקלי הוסיף כי "מקוממת במיוחד ההפליה לרעה בין מתיישבים בישובים ישראלים-יהודים בגליל ובנגב, לבין צעירים בישובים ערבים או בדואים". הוא דרש את פיטוריו של ינקי קוינט, וקבע כי מדובר ב"פקיד שנטל לעצמו חרות לצאת חוצץ, באופן מתריס, כנגד המדיניות הגאו-אסטרטגית של ממשלת ישראל".

מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי מצפה כעת כי ברמ"י יאיצו את מתן "שוברי התשלום" לרוכשי הקרקעות שחלקם ממתינים להם כבר 16 חודשים וישחררו את הפקק הארוך. גורמים במשרד רה"מ הסבירו כי בכוונתם לוודא ולהמשיך לעקוב אחר האצת ופישוט תהליך הקצאות הקרקע לצעירים וכן לפעול להגדלת היצע מגרשים המגורים בגליל ובנגב.

ביישובים הכפריים והקהילתיים בגליל נאבקו במשך שנים ברשות מקרקעי ישראל שסירבה לאפשר מתן הטבות וסבסוד עבור שטחים לבנייה ביישובים היהודים בגליל שמחירם האמיר, כך שצעירים לא יכלו לרכוש שטחים ולהצעיר את היישובים המזדקנים. החלטות "ועדת יוסי שלי" שמינה רה"מ נתניהו בדחיפת השרים אורית סטרוק ועמיחי שיקלי, הביאה לסדרת החלטות ממשלה שביקשו לטפל בכשלים בנושא אך אלו נקברו במשך חודשים. במועצות האזוריות בצפון מדווחים כי סוף סוף קיבלו ראשוני הרוכשים, כמה עשרות, "שוברי תשלום" שבהם מגולמים כל ההנחות החדשות שעד כה נתקעו ברמ"י ולא קודמו.

לאחר סדרת כתבות מעקב שבהם חשפנו את משבר ההזדקנות וסגירת בתי הספר והגנים ביישובי משגב, קבעה מועצת מקרקעי ישראל כבר בחודש ספטמבר אשתקד, ערב המלחמה, כי ההנחות על קרקעות באזורי עדיפות לאומי יוגדלו עד ל-900 אלף שקל לזוגות צעירים חסרי דיור. זאת, במקום ההנחה הקיימת של 450 אלף שקל. משפרי דיור ייהנו מהנחה בתקרה של עד 500 אלף שקל.

בממשלה מנסים לקדם כעת גם הנחות תוספתיות ללוחמים משוחררים כדי להקל עליהם לרכוש מגרשי מגורים בגליל ובנגב במחירים שווים לכל נפש, בדומה להנחות שניתנות לבני מקום ביישובי המיעוטים. במסגרת יישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל רוכשי הקרקעות מחוייבים לגור בהם ולא יוכלו למכור אותם לאחרים במשך 7 שנים.

דוגמא להמחשת משמעות ההחלטה היא, כי על מגרש ביישוב באזור עדיפות לאומית א' שהשומה שלו עומדת על 700 אלף שקל לפני מע"מ, ישלם כעת זוג צעיר מחוסרי דיור שאחד מהם משרת מילואים פעיל כ-72 אלף שקל בלבד. מגרש ביישוב באזור עדיפות לאומית ב' שהשווי שלו הוא 800 אלף שקל לפני מע"מ עבור זוג מחוסרי דיור שאינם חיילי מילואים פעילים יהיה כ-368 אלף שקל - כ-180 אלף שקל פחות ממה שהיו נדרשים לשלם לפני מתווה ההנחות החדש.

דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב הוסיף עוד בשיחה עם ynet כי המאבק ליישוב חבל "ארץ הגליל" עוד לא תם. "אני מקווה שברמ"י לא ינסו לסכל את ההנחות החדשות על ידי הוצאת שומות חדשות ויקרות יותר עבור הקרקעות הבאות, בנסיון לטשטש את ההנחה". עברי אומר כי 6 מיישובי המועצה ממתינים להתרחבותם לאחר שהגיעו למכסת המשפחות השומרת על מאפייני הקהילה בהם. זאת על רקע הבג"צ שהוגש בהובלת מרכז עדאלה נגד חוק ועדות הקבלה שהעבירו חברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ושרן השכל (המחנה הממלכתי) בחודש יולי 23 ובמסגרתו מגבלת 'ועדות הקבלה' ביישובים שבהם עד 400 משפחות תגדל ל700.