אנרגיה: מרוקו מאיצה את המעבר שלה מגז טבעי למימן ירוק
מול צורכי הפחמן והריבונות האנרגטית, מרוקו משנה את מודל האנרגיה שלה באופן יסודי. שני גורמים מרכזיים עולים: גז טבעי ליציבות מיידית, ומימן ירוק כדי להתכונן לעתיד דל פחמן.
מחויבת למעבר אנרגטי שאפתני, מרוקו מציבה גז טבעי ומימן ירוק בלב אסטרטגיית הגיוון שלה. במטרה להפחית פליטות ולהבטיח אספקה, הממלכה שואפת להגדיל את חלקו של הגז הטבעי ל-30% מתמהיל האנרגיה שלה עד 2030.
בחירה זו היא חלק מאסטרטגיה משולבת רב-מגזרית, המשלבת השקעות בקנה מידה גדול, שותפויות ציבוריות-פרטיות ופיתוח תשתיות קריטיות. המטרה: לחזק את עצמאות האנרגיה תוך כיבוד התחייבויות האקלים.
בוועידת האנרגיה ה-16 באוארזאזטה, שרת המעבר האנרגטי והפיתוח בר-קיימא, ליילה בנאלי, אישרה מחדש את שאיפותיה של מרוקו על ידי הכרזה על קריאה להבעות עניין לפיתוח תשתיות גז ברחבי הארץ.
תוכנית זו כוללת בניית מסוף גז טבעי נוזלי (LNG) בנמל נאדור מערב ים תיכון, וכן הקמת רשת צינורות גז המחברת את המסוף לצינור מגרב-אירופה (GME). רשת זו תספק תחנות כוח קיימות ועתידיות, כמו גם מספר אזורי תעשייה בין מוחמדיה לקניטרה. בסופו של דבר, היא תחובר למסופים עתידיים בחוף האטלנטי ותקושר לפרויקט צינור הגז אפריקה-אטלנטי דרך נמל דאחלה.
הקיבולת הצפויה של האחרון היא 30 מיליארד מ"ק של גז טבעי בשנה, מחצית ממנו יוקדש לייצוא לאירופה, הודות לקשרים קיימים עם GME.
במקביל, מרוקו בונה באופן פעיל את מגזר המימן הירוק שלה. מספר קונסורציומים בינלאומיים כבר נבחרו כחלק מהיוזמה הלאומית לקידום ייצור מימן מאנרגיות מתחדשות. הצלחה זו מדגימה מודל תחרותי העומד בתקנים בינלאומיים, הנתמך על ידי אטרקטיביות טריטוריאלית חזקה.
עד שנת 2030, המדינה שואפת להגדיל את כושר ייצור האנרגיה המתחדשת שלה ל-120 ג'יגה-וואט ולמשוך השקעות מסיביות במגזר המימן הירוק, עם יעד מצטבר של 300 מיליארד דולר.
בטרנספורמציה זו, גז טבעי נתפס כפתרון מעבר חיוני. הוא מייצב את הרשת, מפצה על הסתעויות של אנרגיות מתחדשות, ומבטיח ביטחון אספקה, תוך תרומה להפחתה מיידית של פליטות CO₂.
מימן ירוק, מצדו, פותח סיכויים ארוכי טווח, במיוחד באמצעות פיתוח אמוניה ירוקה לתעשיית הדשנים, או הזרקה הדרגתית לתשתיות גז (מעורבבות). פרויקט צינור הגז המחבר את ניגריה למרוקו צריך, בהקשר זה, למלא תפקיד מבני.
בטווח הארוך, השאיפה ברורה: להפוך את מרוקו לפלטפורמה תעשייתית ירוקה. המדינה שואפת למשוך מגזרים עתירי אנרגיה, כגון ייצור פלדה דלת פחמן, כימיקלים דלי פחמן וחומרי בנייה בני קיימא. שאיפה זו מבוססת על מיקום משותף אסטרטגי של תשתיות אנרגיה ותעשייה, בשילוב עם חיזוק היכולות הלאומיות בלוגיסטיקה, הכשרה וייצור.
טרנספורמציה זו תדרוש משאבים כספיים ניכרים. מפת הדרכים המוקדשת לאנרגיות מתחדשות בלבד, הכוללת 20 ג'יגה-וואט של מימן ירוק, תגייס יותר מ-500 מיליארד דירהם בהשקעות מצטברות. בחמש השנים הבאות בלבד, מתוכננים כבר יותר מ-27 מיליארד דירהם לחיזוק רשתות ולשילוב אנרגיה נקייה.
דבר אחד בטוח: המדינה לבדה לא תוכל לבצע את המעבר הזה. הסתמכות על שילוב של מימון - שילוב שותפים ציבוריים, פרטיים ובינלאומיים - הופכת הכרחית.
בין תגובה מיידית לציפייה לעתיד, מרוקו מתווה דרך ברורה. גז טבעי מבטיח יציבות לטווח קצר, בעוד שמימן ירוק סולל את הדרך לתיעוש דל פחמן. אסטרטגיה זו מתמקדת באופן נחוש בחדשנות, חוסן ותחרותיות אנרגטית.
-
17:40
-
17:09
-
16:41
-
16:32
-
16:10
-
16:08
-
15:42
-
15:29
-
15:00
-
14:32
-
14:15
-
13:48
-
13:26
-
12:44
-
12:22
-
12:00
-
11:15
-
10:52
-
10:30
-
10:20
-
09:45
-
09:27
-
09:00
-
08:15
