בחירות קוויבק: ה-PQ חוזר לשלטון כאשר שלושה קנדים-מרוקאים זוכים במושבים

Tuesday 06 - 17:30

הבחירות האחרונות לקונגרס של קוויבק שינו באופן דרמטי את המפה הפוליטית של המחוז, והחזירו את מפלגת הקוויבקואיז (PQ) לשלטון לאחר 12 שנים באופוזיציה, תוך מתן מכה חסרת תקדים לקואליציית עתיד קוויבק (CAQ).

המפלגה, בראשות פול סט-פייר פלאמונדון, צמחה להיות הכוח הפוליטי הגדול ביותר באספה הלאומית עם 59 מתוך 127 מושבים. עם זאת, ניצחונה אינו מספיק כדי להשיג רוב מוחלט, ומשאיר את קוויבק עם ממשלת מיעוט ונוף פוליטי שדורש ככל הנראה משא ומתן ופשרות.

התוצאה בולטת במיוחד משום שה-PQ השיג ממשלה עם כ-28% מהקולות הפופולריים. התוצאה מדגישה את השפעת מערכת הבחירות של קוויבק, שבה חלוקת הקולות בין מחוזות שונים יכולה להניב תוצאה פרלמנטרית שונה באופן חד מהקולות הכלליים.

ה-CAQ סובלת מתמוטטות חסרת תקדים

הבחירות סימנו שינוי קיצוני במזל עבור ה-CAQ, ששלטה בקוויבק לפני הבחירות. המפלגה ירדה מ-90 מושבים לאף מושב, למרות שקיבלה 13.3% מהקולות הפופולריים.

היקף ההפסד התרחב גם לדמויות בכירות בממשלת היוצאת. כריסטין פרשאט, הראשת ממשלה היוצאת, גם היא הובסה במחוז שלה.

התוצאה ממחישה עד כמה מהר יכול האיזון הפוליטי בקוויבק להשתנות תחת מערכת ההצבעה המבוססת על מחוזות. חלק משמעותי מהבוחרים תמכו ב-CAQ, אך התמיכה הזו לא הייתה מרוכזת מספיק כדי להניב ייצוג באספה הלאומית.

עצמאות נותרה מחלוקתית

חזרת ה-PQ לשלטון החייתה באופן בלתי נמנע את הדיון על ריבונות קוויבק. עם זאת, התוצאה של הבחירות לא צריכה להתפרש כהבעת תמיכה רחבה בעצמאות בכל המחוז.

התמיכה בריבונות קוויבק נותרה עמדה מיעוטית בקרב הבוחרים, עם נתונים המצביעים על כך שכ-30% מהבוחרים תומכים בעצמאות בעוד קרוב ל-70% מתנגדים להיפרדות.

פער זה עלול להפוך את ההבטחה של ה-PQ לערוך משאל עם נוסף לקשה במיוחד לקידום במהלך מנדט מיעוט. אף על פי שסט-פייר פלאמונדון חזר על הנושא לאחר הבחירות, העדיפויות הפוליטיות המיידיות של שלטון עם פחות מחצי מהמושבים צפויות להעמיד את שאלת הריבונות בלחץ משמעותי.

הממשלה החדשה תצטרך תמיכה ממפלגות האופוזיציה כדי לקדם חקיקה ולשמור על האג'נדה הפוליטית שלה, מה שהופך את המתמטיקה הפרלמנטרית לתכונה מרכזית של המנדט הבא.

הליברלים הופכים לשחקנים מרכזיים בפרלמנט המיעוט

המפלגה הליברלית של קוויבק, בראשות שארל מיליארד, חיזקה את מעמדה כאופוזיציה הרשמית העיקרית, והשיגה 40 מושבים.

תוצאה זו מעניקה לליברלים עוצמה רבה באספה הלאומית החדשה. במקום להתנגד אוטומטית ליוזמות ה-PQ, מיליארד הצהיר כי מפלגתו עשויה לשתף פעולה כאשר הצעות הממשלה יביאו לשיפורים מוחשיים בחיי הקוויבקים.

גישה כזו עשויה להיות מכרעת בפרלמנט מיעוט. עםNeither the PQ nor the Liberals holding enough seats to govern alone, negotiations between the two parties and other political forces could determine the fate of major legislative initiatives.

שלוש זכיות קנדיות-מרוקאיות בולטות

מעבר למהפכה הפוליטית הרחבה יותר, הבחירות גם הניבו תוצאה בולטת עבור הקהילה המרוקאית של קוויבק.

מתוך שמונה המועמדים ממוצא מרוקאי שהתמודדו על מושבים, שלושה נבחרו לאספה הלאומית. שלושתם זכו תחת דגל הליברלים, מה שהעניק לקהילה נוכחות חזקה יותר בחוקי המחוז אך הציב את נציגיהם הנבחרים על ספסלי האופוזיציה.

מונצף דראג'י השיג מחדש את הבחירה שלו בנליגן עם 63.25% מהקולות, והעניק אחת מהניצחונות החזקים בין שלושת המועמדים הקנדים-מרוקאים.

ואלרי אסולין גם זכתה בניצחון מוחלט בסן-לורן, עם 54.45% מהקולות.

הקרב הצמוד ביותר היה במוריס-רישארד, שם נדיה בומפתח תפסה את המושב בהפרש של 307 קולות בלבד. ניצחונה הצמוד היה בין התוצאות הדרמטיות ביותר ברמת המחוז בבחירות.

שלוש הזכיות יחד מייצגות אבן דרך חשובה עבור האוכלוסייה ממוצא מרוקאי בקוויבק. נוכחותם באספה הלאומית מספקת ערוץ פוליטי ישיר לקהילה שהפכה לחלק מבוסס במרקם החברתי והכלכלי של המחוז.

מייצוג סמלי להשפעה פוליטית

הבחירות של דראג'י, אסולין ובומפתח יש להן מימד סמלי חשוב, אך מעמדם באופוזיציה גם מציב גבולות ברורים להשפעתם המיידית על החלטות הממשלה.

עם זאת, הרלוונטיות הפוליטית שלהם עשויה להתפשט מעבר לסמליות של הייצוג. סוגיות המשפיעות על קהילות מהגרים צפויות לספק תחומים חשובים להתערבות, כולל מדיניות הגירה ושילוב, הכרה בכישורים זרים, הזדמנויות תעסוקה ואפליה.

חינוך, יזמות וגישה להזדמנויות כלכליות עשויים גם להפוך לתחומים מרכזיים שבהם שלושת המחוקקים יחפשו להשפיע.

מעמדיהם עשויים גם ליצור הזדמנויות לחיזוק הקשרים הכלכליים והמוסדיים בין קוויבק למרוקו, במיוחד בתחומים של השקעות, יזמות, חינוך ונדידה מקצועית.

עידן פוליטי חדש לקוויבק

הבחירות ייצרו אפוא שני התפתחויות מקבילות: שינוי משמעותי בהנהגת קוויבק וצעד משמעותי קדימה בייצוג הקנדים-מרוקאים בתוך האספה המחוזית.

עבור ה-PQ, שלטון ללא רוב ידרוש משמעת פוליטית ויכולת לבנות בריתות. עבור הליברלים, הבלוק של 40 המושבים נותן למפלגה השפעה רבה על סדר היום החקיקתי של הממשלה.

ולקהילה המרוקאית של קוויבק, הבחירות של שלושה נציגים יוצרת הזדמנות חדשה להפוך נוכחות דמוגרפית למעורבות פוליטית.

המושב הפרלמנטרי הקרוב יראה אם המחוקקים הנבחרים יכולים להפוך את הייצוג הזה להשפעה קונקרטית, בעוד ה-PQ מתמודד עם האתגר הגדול יותר של לנהל מחוז שהבוחרים בו נשארים מפולגים עמוק על עתידם הפוליטי.