דרום קוריאה פועלת להפחתת התלות בנפט וגז מהמזרח התיכון

Yesterday 17:10

דרום קוריאה מתכננת לגוון משמעותית את שרשראות אספקת האנרגיה שלה, כאשר הממשלה שואפת להפחית את התלות בנפט גולמי מהמזרח התיכון ל-50% או פחות עד 2035. האסטרטגיה היא חלק מתוכנית הביטחון המשאבי הארוכה הראשונה של סיאול, שנועדה כתגובה לפגיעות שנחשפו על ידי קונפליקטים אחרונים והפרעות לזרימות האנרגיה הגלובליות.

המדינה ייבאה כ-70% מהנפט הגולמי שלה מהמזרח התיכון בשנת 2025, מה שהשאיר את הכלכלה המונעת אנרגיה שלה חשופה במיוחד להפרעות לאורך נתיבי הים המרכזיים, כולל מיצר הורמוז. תחת המפה החדשה, סיאול מתכננת לגוון את הספקים, נתיבי התחבורה, הסכמי החוזים וסוגי הנפט הגולמי במאמץ להפוך את האספקות לעמידות יותר במהלך משברים גיאופוליטיים.

דרום קוריאה מתכוונת גם לחזק את המאגרים האסטרטגיים שלה. הממשלה מתכננת להרחיב את מתקני האחסון של הנפט ב-20 מיליון חביות נוספות עד 2030, מה שיגדיל הן את המאגרים הלאומיים והן את המאגרים המנוהלים במשותף עם מדינות אחרות. הצעד הזה נועד להעניק למזקקים ולתעשיות הגנה רבה יותר מפני הפסקות פתאומיות בייבוא.

גז טבעי הוא גם מוקד נוסף של האסטרטגיה. סיאול מתכננת לשמור על התלות בגז מהמזרח התיכון מתחת ל-30% עד 2035, בעוד שהתלות שלה בגז מהמזרח התיכון כבר ירדה לכ-20% בשנת 2025. הממשלה גם מחפשת לאבטח קונדנסט נוסף, סוג קל של נפט גולמי שמשמש לרוב כחומר גלם לייצור נפט הלבנה, מרכיב חשוב בתעשיית הפטרוכימיה של דרום קוריאה.

הגישה החדשה משקפת את החשיבות הרחבה יותר של ביטחון האנרגיה עבור דרום קוריאה, שיש לה מקורות דלק מאובנים מקומיים מוגבלים והיא תלויה מאוד בייבוא כדי לספק את המגזרי הייצור והתעשייה שלה. כל הפרעה ממושכת לזרימות הנפט והגז יכולה להשפיע על תחבורה, ייצור חשמל, פטרוכימיה ותעשיות מרכזיות אחרות.

סיאול גם מרחיבה את אסטרטגיית הביטחון המשאבי שלה מעבר להידרוקרבונים. הממשלה מתכננת להרחיב את מספר המינרלים הקריטיים המנוהלים באופן רשמי מ-38 ל-51, ולהוסיף חומרים כולל גרמניום, פוספור, פלואורספאר ועשרה יסודות נדירים. משאבים אלה חשובים לתעשיות כמו סמיקונדקטורים, סוללות וייצור מתקדם.

הממשלה מתכוונת להגדיל את מספר המינרלים המכוסים על ידי תוכניות האחסון מ-24 ל-29 ולהעלות את היעדים המרביים לאחסון מ-180 יום עד 365 יום עבור מינרלים הנחשבים לפגיעים במיוחד להפרעות באספקה. הצעדים נועדו להפחית את הסיכון להפרעות בייצור הנגרמות על ידי מתחים גיאופוליטיים או הגבלות על סחר בינלאומי.

המעבר במדיניות של דרום קוריאה מתרחש כאשר שוקי האנרגיה נשארים רגישים לחוסר יציבות במזרח התיכון. המדינה גם בוחנת דרכים להגן על שיט מסחרי ולשמור על גישה לנתיבי ים חיוניים, מה שמדגיש את הקשר בין ביטחון האנרגיה, סחר ועמידות כלכלית לאומית.

על ידי הפחתת הריכוז במספר מוגבל של ספקים וחיזוק המאגרים האסטרטגיים, סיאול שואפת לעבור מתגובות קצרות טווח למודל ביטחון משאבים ארוך טווח. האסטרטגיה צפויה להפוך לרכיב חשוב במאמצי דרום קוריאה להגן על בסיס התעשייה שלה מפני הפרעות עתידיות בשוקי האנרגיה והמינרלים הגלובליים.