ה-OECD מדגיש את הגישה החדשה של מרוקו לניהול סיכונים קריטיים

09:01

מרוקו בונה מסגרת מתואמת יותר לניהול סיכונים קריטיים, כאשר הגישה של המדינה הודגשה על ידי ה-OECD בהערכה האחרונה שלו על ההתקדמות הגלובלית בניהול סיכונים.

דו"ח ספטמבר 2026 של ה-OECD, מעקב אחרי ההתקדמות בניהול סיכונים קריטיים, מצביע על מספר אמצעים שפותחו על ידי מרוקו, כולל הקמת תפקיד קצין סיכונים ראשי במשרד הפנים, צוותים מומחים המתמקדים בניתוח סיכונים קריטיים ועבודה על תצפית סיכונים לאומית.

ההתפתחויות משקפות שינוי רחב יותר בניהול סיכונים: מממשלות מצפים יותר ויותר לזהות פגיעויות לפני שמתרחשות משברים, לחבר מידע מדעי עם קבלת החלטות ציבוריות ולוודא שהשקעות בהתנגדות מגיבות לסיכונים עם ההשלכות הפוטנציאליות הגדולות ביותר.

תפקיד מרכזי למשרד הפנים

על פי ה-OECD, מרוקו הקימה את תפקיד קצין הסיכונים הראשי במשרד הפנים כדי לתאם את מאמצי ניהול הסיכונים ברחבי הממשלה ובין רמות שונות של מנהל. התפקיד נתמך על ידי צוותים מומחים המתמחים בניתוח סיכונים קריטיים, כאשר עבודתם נועדה לסייע לקבוע עדיפויות להשקעה ביכולות ניהול סיכונים.

סידור מוסדי זה עוסק באחת מהאתגרים המרכזיים בניהול סיכונים לאומיים: תחומי האחריות למניעה, הכנה ותגובה לעיתים קרובות מפוזרים בין מספר משרדים, סוכנויות ורשויות מקומיות.

ההערכה הרחבה יותר של ה-OECD מראה כי מדינות מאמצות מודלים מוסדיים שונים כדי להתמודד עם אתגר זה. עשרים מתוך 27 המשיבים לתרגיל המעקב שלו יש מוסד או גוף מרכזי עם פונקציות הקשורות לניהול סיכונים קריטיים, אם כי חלוקת האחריות משתנה במידה רבה בין המדינות.

ביחס למרוקו, נוכחות של פונקציית תיאום ייחודית יוצרת מנגנון לאיסוף מומחיות ורשויות ציבוריות סביב מסגרת ניהול סיכונים משותפת.

בניית תצפית סיכונים לאומית

אלמנט נוסף שהודגש על ידי ה-OECD הוא העבודה של מרוקו על תצפית סיכונים לאומית.

היוזמה כוללת צוות מומחים המופקד על פיתוח מנגנון המסוגל לאסוף מידע הקשור לסיכונים מארגונים עם מומחיות מדעית המכסה סיכונים ואיומים שונים.

תצפית כזו יכולה לספק בסיס מידע משותף להערכת סיכונים שאינם מוגבלים למגזר אחד. אסון גדול, למשל, יכול להשפיע בו זמנית על תשתיות, שירותים חיוניים, שרשראות אספקה, פיננסים ציבוריים וקהילות מקומיות.

הגישה תואמת את הדגש של ה-OECD על מודל ניהול סיכונים של "כל הסיכונים" וחוצה גבולות. במקום לטפל בכל איום בנפרד, המסגרת שואפת לקחת בחשבון את האינטראקציות בין הסיכונים ואת האפשרות של השפעות מת cascading בין מערכות.

מהערכת סיכונים להחלטות השקעה

אחת מהבעיות החוזרות המוכרות על ידי ה-OECD היא הפער בין הבנת הסיכונים לבין השימוש בידע זה כדי להנחות פעולה ציבורית.

הערכות סיכונים לאומיות הפכו לנפוצות יותר, אך ההשפעה שלהן על עדיפויות השקעה, אמצעי הכנה ותכנון תגובה נותרת לא אחידה. הארגון טוען כי ניתוח סיכונים יש ערך רב יותר כאשר הוא מחובר ישירות להחלטות על אופן הקצאת המשאבים ואופן חיזוק ההתנגדות.

המודל המוסדי של מרוקו מקרב את שתי המידות הללו. קצין הסיכונים הראשי נתמך על ידי מומחים שהניתוח שלהם נועד לא רק לזהות איומים אלא גם לתרום לקביעת עדיפויות להשקעות ביכולות ניהול סיכונים.

זה יוצר קשר פוטנציאלי בין הערכה מדעית, תיאום ממשלתי ומימון אמצעי ההתנגדות.

מרוקו ממשיכה את שיתוף הפעולה שלה עם ה-OECD

המסגרת הנוכחית גם מתבססת על מערכת יחסים ארוכה יותר בין מרוקו ל-OECD בתחום ניהול הסיכונים.

ה-OECD פרסם סקירה ייחודית של מדיניות ניהול הסיכונים של מרוקו בשנת 2017, שבחנה את הניהול, התיאום ואת המעורבות של רשויות ציבוריות, מוסדות מחקר, המגזר הפרטי והחברה האזרחית בכל מחזור ניהול הסיכונים.

הדו"ח האחרון מציין כי מרוקו השתמשה בהמלצה של ה-OECD על ניהול סיכונים קריטיים בבחינת מדיניות ובארגון מחדש של מוסדות. הארגון גם מזהה את מרוקו בין המדינות שעשו שימוש בהמלצותיו בתחום זה.

לכן, הקשר חורג מעבר להערכה אחת ומהווה חלק ממאמץ מתמשך לחזק את יכולת המדינה לחזות ולנהל הפרעות גדולות.

גישה רחבה יותר להתנגדות

ההערכה של ה-OECD לשנת 2026 ממקמת את ניהול הסיכונים במסגרת רחבה הרבה יותר מאשר תגובה חירום בלבד. ההמלצה שלו קוראת לגישה של כל הסיכונים וחוצה גבולות, הכנה חזקה יותר באמצעות חיזוי והערכות סיכונים, השקעה רבה יותר במניעה והפחתה, יכולת ניהול משברים מתואמת ולמידה מתמשכת מאירועים קודמים.

הארגון גם מדגיש כי סיכונים מודרניים יכולים להיות מורכבים, מחוברים ויכולים לחצות גבולות מנהלתיים וארציים. תלות טכנולוגית, קשרי שרשרת אספקה ותנאי סביבה משתנים יכולים להגביר את ההשלכות של הפרעה ראשונית.

עבור מרוקו, השילוב של פונקציית תיאום מרכזית, מומחיות אנליטית מיוחדת ותצפית הסיכונים הלאומית המתוכננת מספקים מספר מרכיבים מוסדיים הנדרשים למודל הרחב יותר הזה.

הפיכת מידע להכנה

האתגר הבא הוא להבטיח שהמרכיבים השונים של המערכת פועלים כמסגרת קבלת החלטות קוהרנטית.

הממצאים של ה-OECD מדגישים את החשיבות של חיבור אינטליגנציה סיכונית עם בחירות מדיניות, תכנון השקעות והכנה. הארגון גם מזהה פערים מתמשכים בין המדינות בחיזוי אסטרטגי, יכולת הסתגלות והיכולת להתכונן למשברים בלתי צפויים או לא מובנים היטב.

הארכיטקטורה המתפתחת של מרוקו שמה דגש רב יותר על חיזוי איומים במקום להסתמך אך ורק על תגובות לאחר שמתרחשים אסונות. היעילות של גישה זו תתלה באיזו מידה הנתונים המדעיים, התיאום המוסדי ועדיפויות ההשקעה מתורגמים לאמצעים קונקרטיים להפחתת פגיעות.

ההערכה של ה-OECD ממקמת אפוא את המסגרת המתהווה של מרוקו בתוך שינוי בינלאומי רחב יותר לעבר ניהול סיכונים קריטיים בצורה יותר חיזויית, מתואמת ועמידה.