הארגון לבריאות עולמית קורא למדינות להרחיב את שירותי בריאות הנפש בקהילה

11:00

הארגון לבריאות עולמית (WHO) קורא למדינות להאיץ את המעבר מאשפוז פסיכיאטרי ארוך טווח לשירותי בריאות נפש בקהילה המגנים על זכויות הפרט, הכבוד והבחירה האישית. הקריאה, שהושמעה לקראת יום בריאות הנפש העולמית ב-10 באוקטובר 2026, מגיעה עם פרסום מדריך חדש שנועד לסייע לממשלות ולספקי שירותי הבריאות לתמוך באנשים שעוברים ממוסדות בריאות נפש לשהייה ארוכה.

המדריך נועד לסייע למדינות לפתח חלופות לטיפול במוסדות ולאפשר לאנשים ששהו תקופות ארוכות בבתי חולים פסיכיאטריים או במוסדות מגורים לחזור לחיים בקהילה. המעבר הזה דורש יותר מאשר שחרור מבית החולים: הוא כולל הבטחת גישה לטיפול מתאים, דיור יציב ותמיכה מעשית הנדרשת לחיות באופן עצמאי או עם משפחותיהם.

מנכ"ל WHO, טדרוס אדהנום גבריסוס, הדגיש כי קבלת טיפול מתמשך בבריאות הנפש לא צריכה לבוא על חשבון חירותו, כבודו או מקומו של אדם בחברה. הוא קרא לממשלות להקצות יותר השקעות לשירותים המוענקים בקהילות, שם אנשים יכולים לקבל תמיכה תוך שמירה על קשרים חברתיים ולהשתתף בחיי היומיום.

על פי הארגון, רבים מהאנשים עם מצבי בריאות נפשית ממשיכים לחיות בבתי חולים פסיכיאטריים גדולים או במוסדות סוציאליים במשך חודשים, שנים ואפילו עשורים. כשליש מהאנשים החיים במקומות כאלה נשארים שם בניגוד לרצונם, אמר ה-WHO, והדגיש את החששות לגבי אשפוז ממושך והבדידות שהוא יכול ליצור. שהיות ממושכות עלולות להפריד אנשים ממשפחותיהם, משכונותיהם ומאפשרויות להשתתף בחברה.

המדריך החדש מציע אמצעים מעשיים למנהלי בתי חולים פסיכיאטריים ולרשויות הבריאות. אלו כוללים צמצום אשפוזים מיותרים ושהיות ממושכות, סקירת פרקטיקות מוסדיות שעשויות לפגוע בזכויות המטופלים, ופיתוח דרכים המסייעות לדיירים לעזוב את בית החולים בבטחה. הגישה גם קוראת לשינויים באיך ששירותי הבריאות הנפשית מאורגנים, עם דגש רב יותר על אוטונומיה אישית, שיקום והכללה.

WHO מדגיש כי בתי חולים לא יכולים לבצע את השינוי הזה בעצמם. טיפול מוצלח בקהילה תלוי ברשת מתואמת של שירותים, כולל דיור נגיש, שירותי בריאות ראשוניים ומיוחדים, סיוע סוציאלי, הזדמנויות חינוך ותעסוקה. תמיכה למשפחות ולמטפלים גם היא חשובה, במיוחד כאשר אנשים זקוקים לסיוע מתמשך לאחר עזיבת מוסד.

מספרים מהאטלס לבריאות הנפש של ה-WHO מצביעים על כך שההתקדמות ברחבי העולם נותרה לא אחידה. רק 9% מהמדינות שסיפקו נתונים השלימו את המעבר לשירותי בריאות נפש בקהילה, בעוד ש-53% עדיין נמצאות בשלב מוקדם של רפורמה. הדו"ח גם מצא כי 28% מהאנשים שהתקבלו לבתי חולים פסיכיאטריים נשארו שם יותר משישה חודשים, מה שממחיש את ההתמדה של טיפול ממושך במוסדות רבים במערכות הבריאות.

הארגון גם קורא לממשלות לערב אנשים עם ניסיון ישיר בשירותי בריאות נפש בהחלטות המשפיעות עליהם. השתתפותם צריכה להרחיב לפיתוח מדיניות, עיצוב שירותים והערכה של טיפול. ה-WHO טוען כי ניסיון חיים יכול לסייע למקבלי החלטות להבין טוב יותר את המכשולים שאנשים נתקלים בהם במהלך השיקום ולזהות את התמיכה המאפשרת להם לבנות מחדש את חייהם בתוך קהילותיהם.

המדריך פותח בשיתוף פעולה עם מומחים בינלאומיים, כולל אנשים שקיבלו בעבר טיפול פסיכיאטרי במוסדות, והוא מיועד להיות מותאם לנסיבות הלאומיות השונות. מדינות יצטרכו לשקול את מערכות הבריאות הקיימות שלהן, המשאבים הזמינים ותנאים חברתיים מקומיים בעת יישום ההמלצות שלו.

הקריאה של WHO מציבה את רפורמת בריאות הנפש במסגרת רחבה יותר של זכויות האדם. המעבר מהאשפוז הממושך מחייב ממשלות להבטיח כי טיפול לא יופרד מחירות, השתתפות חברתית ובחירה אישית. האתגר בהמשך הוא לתרגם עקרונות אלו לשירותים נגישים וממומנים כראוי המאפשרים לאנשים החווים מצבי בריאות נפשית לקבל טיפול תוך שמירה על קשר עם קהילותיהם.