-
16:15
-
15:30
-
14:45
-
14:22
-
14:00
-
13:15
-
12:36
-
12:15
-
11:30
-
11:15
-
10:44
-
10:30
-
10:00
-
09:15
-
08:50
-
08:29
-
07:57
-
07:45
עקבו אחרינו בפייסבוק
הארץ: אתר סודי בארצות הברית משמר ארכיון ישראלי עצום לקראת היעלמותו
העיתון הישראלי "הארץ" חשף את קיומו של "אתר סודי" בתוך אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, המוקדש לשימור כל מה שפורסם בישראל.
העיתון מסר כי מדובר במהלך שמטרתו לשמר את התפוקה התרבותית והמדעית הישראלית לקראת חורבן המדינה.
בדיווח העיתון, שכותרתו "אתר סודי אמריקאי מאחסן את כל מה שפורסם בישראל לקראת חורבן המדינה", נכתב כי עשרות אלפי כרכים ופרסומים בתחומים שונים המבטאים את התרבות הישראלית נשמרים ומאוגדים באולמות ענק באוניברסיטה.
הדו"ח ציין כי המשורר והסופר הישראלי חיים באר חשף כי מארגני כנס ספרותי בהרווארד בסוף שנות ה-90 לקחו אותו למקום שתיאר כ"יוצא דופן".
על פי תיאורו, הבניין נראה מבחוץ כמו מקדש יווני, לפני שהורד לתוך קמרון תת-קרקעי עצום.
ביר הצהיר: "נפתח מולי חלל ענק, מלא בכל מיני חומרים מודפסים... ראיתי נשים צעירות עובדות ללא הפסקה מול מחשבים, כל אחת מהן מתעדת סוג של חומר שלא היינו מצפים למצוא בספרייה אקדמית."
הוא הוסיף כי התכנים כוללים "פרסומי כנסייה יהודית, עלוני קיבוצים, חוברות לזכר חללי מלחמה, דגלי שמחת התורה, פרסומות וחומרי תעמולה פוליטיים".
אוניברסיטת הרווארד לא הגיבה מיד לדיווח.
על פי "הארץ", צוות הרווארד אינו רואה בחומרים אלה שוליים, אלא כמסמכים חברתיים בעלי ערך מחקרי רב, שכן הם משקפים את התפתחות החברה הישראלית, שינויים בשפות בהן נעשה שימוש ותמורות פוליטיות ודתיות לאורך זמן.
העיתון הוסיף כי פרויקט הארכיון אינו יוזמה אקדמית רגילה, אלא "מערכת זיכרון חלופית" לישראל, במיוחד משום שהיא נפרדת ממוסדות המדינה הישראליים, מה שמעניק לה ביטחון רב יותר במקרה של משברים לאומיים.
הסופר הישראלי שביקר באתר תיאר את הארכיון כ"גיבוי מוחלט של התרבות הישראלית", וטען כי שימור חומרים אלה בארצות הברית הוא סוג של "ביטוח תרבותי" שמטרתו להבטיח שההיסטוריה התרבותית והחברתית הישראלית תישאר במקום בטוח ויציב מבחינה פוליטית.
"הארץ" דיווח כי את הפרויקט הזה הוביל החוקר היהודי צ'ארלס ברלין, אשר בשנות ה-60 מונה לאוצר מחלקה חדשה בהרווארד המוקדשת לתיעוד החיים והתרבות היהודית לאורך הדורות.
על פי ספרני הרווארד, המחלקה מכילה כיום כמיליון פריטי ארכיון, שכל אחד מהם עשוי לכלול עשרות או מאות מסמכים, כולל עשרות אלפי שעות של הקלטות אודיו ווידאו, ולפחות 6 מיליון תצלומים.
העיתון ציטט את משה מוסאק, המנהל לשעבר של ארכיון המדינה (1984–2008), שאמר כי אינו רוצה לשתף כמה ארכיונים רגישים עם ברלין, כמו ארכיון העם היהודי וארכיון צבא ההגנה לישראל, בגלל חוסר הנוחות מהרעיון שמאחורי הפרויקט, שאולי לא תהיה ישראל בעתיד.
מצדו, הסופר הישראלי אהוד בן עזר, ששיתף פעולה גם עם ברלין, אמר כי האחרון ספג ביקורת קשה, כולל התקפה מצד היסטוריון ישראלי צעיר שהאשים אותו בתיעוד ישראל מתוך ספק לגבי הישרדותה.
בן-עזר מוסיף: "לא קיבלתי שום פיצוי... עשיתי זאת כשירות לחוקרים עתידיים... וגם היום אני רואה שישראל עדיין מאוימת על ידי מתקפה גרעינית, ולכן אני מרגיש שהתמיכה הארכיונית הזו בהרווארד חשובה".
הוא הצהיר שברלין אמרה לו שהפרויקט אינו זקוק לאסון כדי להיות מוצדק, שכן ארכיונים בישראל פגיעים לנזקים משיטפונות, שריפות או הזנחה, בהתחשב בכך שרבים מהם מאוחסנים בתנאים לא מתאימים.
