- 08:13טראמפ מסיים את הסנקציות על סוריה: הזדמנות לשיקום ויציבות
- 08:02ז'נבה: מרוקו זוכה לשבחים על פעולותיה לתמיכה בזכויות אדם
- 22:58הקונגרס הפרואני מחדש את תמיכתו ביוזמת הסהרה המרוקאית והאוטונומיה
- 16:15אנדרו מוריסון: מרוקו מבססת את עצמה כ"חומת יציבות איתנה" באפריקה
- 15:24ספרד מאשררת מחדש את תמיכתה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו בסהרה
- 14:13מרוקו, מודל של פיתוח ויציבות שזוכה לשבחים על ידי ASEAN
- 12:00סער: אנו מעוניינים לכינון יחסים דיפלומטיים עם סוריה ולבנון, אך רמת הגולן תישאר ישראלית.
- 11:16הכלכלה המרוקאית מחזקת את התאוששותה הודות לתמיכה מצד הביקוש המקומי
- 10:13איראן קבעה תנאים לחזרה לשולחן המשא ומתן של טראמפ, חושפת מסרים אמריקאיים בנוגע לחמינאי
עקבו אחרינו בפייסבוק
הבחירות בבריטניה צפויות להיפתח על רקע ניצחון גורף של מפלגת הלייבור
מרכזי הבחירות בבריטניה פתחו את שעריהם ביום חמישי בבוקר כדי לבחור את חברי בית הנבחרים על רקע הציפיות כי מפלגת הלייבור האופוזיציונית תזכה בתוצאה היסטורית שיכולה להיות חסרת תקדים להשיבה לשלטון לאחר 14 שנות היעדרות, שכן סקרי דעת קהל צופים כי המפלגה השמרנית תסבול תבוסה מוחצת. ההצבעה תימשך עד 10:00 ביותר מ-40 אלף קלפיות ברחבי בריטניה. יותר מ-150 אלף איש עובדים בקלפיות כדי להבטיח את התנהלות הליך הבחירות, בתוך 650 מחוזות המחולקים לאזורים בבריטניה: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד.
סקרי דעת קהל הראו במהלך מסע הבחירות בן ששת השבועות כי מפלגת הלייבור בראשות סטארמר עמדה על 20 נקודות לפני מפלגתו השמרנית של ראש הממשלה רישי סונאק. מפלגת הרפורמה הפופוליסטית הימנית, בראשות נגל פרג', צפויה להיות שלישית בפרלמנט בפעם הראשונה, בשל החשש שהמפלגה הרפורמית תהפוך לכוח פוליטי קבוע במפה הפוליטית הבריטית.
לעומת זאת, יש מי שממעיטים בערכו של הרעיון של ניצחון רפורמי, משום שמערכת הבחירות הבריטית אינה יחסית, כלומר מיליוני קולות למפלגה לא בהכרח יתורגמו למושבים. לדוגמה, ב-2015, יותר מ-3.8 מיליון איש הצביעו עבור מפלגת העצמאות הבריטית של נייג'ל פרג', אבל זה הביא רק מושב אחד בפרלמנט. אם לבריטניה הייתה מערכת יחסית כמו למדינות רבות אחרות, המפלגה הייתה זוכה ב-82 מושבים.
ספירת הקולות מתחילה מיד לאחר סגירת הקופסאות, והתוצאות מתחילות להופיע בשעות הבוקר המוקדמות, והתוצאה הסופית תוכרז ביום שאחרי הבחירות ביום שישי בבוקר. לאחר מכן, מחובתו של צ'ארלס כראש המדינה למנות את ראש הממשלה, אחד הסמכויות הבודדים שנותרו למלך, ולמנות אדם שנהנה מאמון בית הנבחרים, בדרך כלל מנהיג המפלגה עם רוב, כדי להרכיב את הממשלה.
בנוסף לשתי המפלגות הגדולות בהיסטוריה, מפלגות קטנות יותר נוקטות חלק בבחירות, כולל הליברל-דמוקרטים, הירוקים, מפלגת הרפורמה, מפלגת הלייבור, המפלגה הלאומית הסקוטית והאיחוד הדמוקרטי של צפון אירלנד, כמו גם יותר מ-450 מועמדים עצמאיים. הכלכלה, שירותי הבריאות, הדיור, החינוך, ההגירה וסירות הפליטים היו הנושאים הבולטים בדיון בין המפלגות.
תגובות (0)