הגעת מהגרים ממערב אפריקה לאירופה ירדו ב-59% במחצית הראשונה של 2026

Yesterday 22:00

מספר האזרחים ממערב אפריקה שהגיעו לאירופה בים ירד ב-59% במחצית הראשונה של 2026 בהשוואה לאותה תקופה ב-2025, לפי נתונים שפורסמו על ידי הארגון הבינלאומי להגירה (IOM). למרות הירידה המשמעותית, הסוכנות של האומות המאוחדות מזהירה כי מסעות מסוכנים והלחצים הבסיסיים שמניעים אנשים לעזוב את מדינותיהם נותרו דאגות מרכזיות.

בין ינואר ליוני 2026, הרשויות רשמו 4,566 הגעות של אזרחים ממאלי, סנגל, גינאה וגמביה. הנתונים, שהוזכרו בהודעה של IOM שפורסמה ב-13 באוקטובר, מצביעים על ירידה משמעותית בהגעות ימית מהמדינות הללו, אך לא בהכרח מצביעים על כך שהלחצי ההגירה באזור פחתו באותה מידה.

המסלול האטלנטי מול מערב אפריקה נותר הקורידור המרכזי עבור הלאומויות המכוסות בנתונים, והיווה 83% מההגעות שהוקלטו במהלך התקופה. מסלול זה היה מזוהה במשך זמן רב עם חציית ימים מסוכנת לעבר איי קנריה של ספרד, כאשר המסעות עשויים לכלול מרחקים ארוכים, סירות צפופות וגישה מוגבלת לסיוע חירום.

באותה עת, הנתונים מצביעים על כך שחלק הולך וגדל של מהגרים משתמשים במסלולים במערב הים התיכון כדי להגיע לאירופה. החלק הנוסע לאורך המסלול המערבי של הים התיכון עלה מ-15.6% ל-21.9%, בעוד שהחלק המשתמש במסלול המרכזי של הים התיכון עלה מ-8.6% ל-10.5%.

שינויים אלה מצביעים על כך שדפוסי ההגירה משתנים בין קורידורים שונים. ירידה בהגעות לאורך מסלול אחד עשויה לשקף חלקית שינויים בבחירות הנסיעה, בבקרת גבולות או בתנאים לאורך המסע, ולאו דווקא ירידה מקבילה במספר האנשים המבקשים להגר. הנתונים בלבד אינם קובעים את הסיבות המדויקות מאחורי תנועות אלו.

מנהלת IOM, איימי פופ, הדגישה כי מספרי הגעות נמוכים במקום מסוים אינם מעידים על כך שהגורמים המניעים אנשים לעזוב נעלמו. קשיים כלכליים, הזדמנויות מוגבלות, חוסר ביטחון ולחצים אחרים יכולים להמשיך להשפיע על החלטות ההגירה, בעוד שהגבלות או שינויים בתנאים עשויים לדחוף נוסעים לעבר מסלולים חלופיים.

הארגון ממליץ על גישה מקיפה שמתחשבת בכל מסע ההגירה, ממדינות המקור דרך אזורי המעבר ועד מדינות היעד. גישה כזו כוללת שיתוף פעולה בינלאומי, גישה למידע מהימן, הגנה על אנשים במצבים פגיעים ואמצעים להפחתת הסיכונים הקשורים למסעות בלתי סדירים.

חציית ימים נותרה מסוכנת במיוחד. מהגרים עשויים להתמודד עם ימים סוערים, כלי שיט בלתי מתאימים, התייבשות וגישה מוגבלת לאופציות חילוץ, כאשר המסעות הופכים למסוכנים עוד יותר כאשר המסלולים ארוכים או פחות מוכרים. שינוי בהפצת ההגעות, לפיכך, אינו בהכרח מעיד על כך שפחות אנשים חשופים לסכנה.

הנתונים של המחצית הראשונה חושפים שני תהליכים מקבילים: ירידה חדה במספר ההגעות הימיות שנרשמו בקרב אזרחי ארבע מדינות מערב אפריקה ועלייה הדרגתית בחלק המשתמש במסלולים במערב הים התיכון. עבור IOM, האתגר אינו רק לעקוב אחרי מספרי ההגעה, אלא גם להתמודד עם התנאים המניעים הגירה ולשפר את ההגנה לאורך מסלולים שממשיכים להציב סיכונים חמורים.