ההיי-טק הישראלי מנווט משבר עם צניחה של 60% ומשיכת קרנות זרות

תעשיית ההיי-טק הישראלית התמודדה עם מגוון אתגרים בשנת 2023, כשהיא מתמודדת עם האיום המשולש של שפל כלכלי עולמי, חוסר יציבות פוליטית מקומית והשלכות מלחמת ישראל-חמאס, על פי הדו"ח השנתי שפרסם הסטארט-אפ. המכון למדיניות המדינה (SNPI).

הדו"ח חשף תרחיש מטריד, עם ירידה מדהימה של 60% בהשקעות וקרנות הון סיכון זרות שמפגינות היסוס ניכר כלפי סטארט-אפים ישראלים.

בעוד שתחום הטכנולוגיה העולמי חש בהשפעת המיתון הכלכלי, תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה עדה לירידה בולטת יותר מאשר מקבילותיה האירופיות והאמריקניות, נכתב בדו"ח.

השקעות הון סיכון בהייטק הישראלי צנחו ב-60%, הגיעו ל-7.3 מיליארד דולר ב-2023 והחזירו את הענף לרמות ההשקעה האחרונות שנראו ב-2018. בסוף השנה נרשמה ירידה ניכרת של 40% בסבבי הגיוס, בסך 624, לעומת עם השנה הקודמת, נכתב בדו"ח.

מלחמת ישראל-חמאס הותירה חותם עמוק על חברות הסטארט-אפ הישראליות, והובילה לסכום עגום של 1.3 מיליארד דולר. גויס ברבעון האחרון של 2023 - הסכום הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2017.

הירידה בהשקעות בשנה לשנה בישראל עמדה על 58%, כמעט הכפלה את הירידה שנצפתה בארה"ב (30%) ועולה משמעותית על זו באירופה (44%). מימון ראשוני חווה ירידה של 50%, בהשוואה לסכום הכולל שגויס ב-2022.

בשינוי דרמטי, 42% מחברות הון סיכון זרות בחרו שלא להשקיע בסטארט-אפים ישראלים ב-2023, מה שמסמן על רתיעה גוברת משחקנים פעילים בעבר.

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI, הדגיש את חומרת המצב.

"בעקבות שנה קשה במיוחד המאופיינת במיתון כלכלי עולמי, רפורמה משפטית וסכסוך מתמשך, מגזר ההיי-טק הישראלי מתמודד עם אתגרים משמעותיים", אמר בהודעה לעיתונות.

קנדל הדגיש את הצורך בתגובה ממשלתית אסטרטגית ומאוחדת כדי למנוע ירידה שעלולה להיות בלתי הפיכה. הוא דחק בקובעי המדיניות להקים כוח משימה מקיף בשיתוף תעשיית ההיי-טק והחברה האזרחית.

אורי גבאי, מנכ"ל SNPI, הדגיש את האופי המרכזי של 2024. "על רקע התחרות הגלובלית המואצת לצד חוסר היציבות המקומית, האתגרים העומדים בפני ההיי-טק הישראלי הולכים וגדלים יותר ויותר מהותיים ומורכבים", אמר.

גבאי הזהיר מפני הסיכונים בהחמצה של מהפכת הבינה המלאכותית והדגיש את החשיבות של מגזר היי-טק מוביל בעולם לחוסן כלכלי ולאומי.

ארבע שאלות קריטיות מעצבות את העתיד
בעוד תעשיית ההיי-טק מתמודדת עם אי הוודאות של 2024, דו"ח SNPI מתאר ארבע שאלות קריטיות שעומדות לקביעת מסלולו:

1. עד כמה המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי ישפיע על מגזר ההייטק?
המלחמה בעזה והמתיחות בצפון הטילו צל על מגזר ההיי-טק הישראלי לשנת 2024. חשש מרכזי הוא ההשפעה הפוטנציאלית של חוסר יציבות ביטחונית מתמשכת על תעשייה הנשענת במידה רבה על השקעות זרות, כאשר השווקים העיקריים שלה נמצאים מחוץ למדינה. ישראל.

בעוד שהתעשייה הפגינה חוסן במשברים ביטחוניים קודמים, חוסר הוודאות ואתגרי הגיוס המתמשכים עקב הסכסוך מעוררים דאגות לגבי השקעות זרות מתמשכות. גורם קריטי הוא האופן שבו תאגידים רב לאומיים תופסים את המשך נוכחותם בישראל, למרות הסכסוך.

למרות שהיו מקרים של תמיכה אקטיבית בתקופות מאתגרות, חוסר הוודאות השורר בנוף הגיאופוליטי מהווה סיכון משמעותי ליציבות ולצמיחה של המגזר.

2. האם ישראל תשמור על יתרונה הטכנולוגי בעידן הבינה המלאכותית?
תעשיית ההיי-טק הישראלית, הידועה באוריינטציה התוכנה שלה, נמצאת בצומת דרכים כשהיא מתמודדת עם השתלבות במהפכת הבינה המלאכותית. הדו"ח הדגיש את היתרונות הפוטנציאליים הנובעים מתרבות הסטארט-אפים, מעורבות תאגידים רב-לאומיים ומרקורד היסטורי של התאמה לטכנולוגיות חדשות.

עם זאת, החששות מתנשאים בשל מגבלות בשלבים מוקדמים בגל הבינה המלאכותית, אסטרטגיית בינה מלאכותית מושהית ואי ודאות לגבי זמינותן של תשתיות טכנולוגיות חיוניות. הדו"ח הדגיש את הצורך של ישראל להתגבר על אתגרים אלה כדי להבטיח את המשך הובלתה במירוץ החדשנות העולמי.

3. האם נוכל להגדיל עוד יותר את ההון האנושי של התעשייה?
תעשיית היי-טק מתקדמת קשורה באופן סבוך לכישרון המניע אותה, והדו"ח התעמק במורכבות סביב ההון האנושי במגזר ההיי-טק הישראלי. אופטימיות נבעה מהפוטנציאל הבלתי מנוצל באוכלוסיות שאינן מיוצגות, במגזרים שאינם מבוססי תוכנה, ומהביקוש הגובר לתפקידים לא טכניים.

עם זאת, התעוררו דאגות עמוקות בנוגע לפוטנציאל המוגבל של כוח העבודה הנוכחי, אינטגרציה איטית של קבוצות חסרות ייצוג, חוסר עניין ממשלתי ותפקידו המרכזי של החינוך בטיפוח הדור הבא של חדשנים. טיפול בחששות אלה חיוני לצמיחה מתמשכת ולתחרותיות בנוף ההיי-טק העולמי המתפתח, נכתב בדו"ח.

4. האם מדיניות החדשנות של ישראל תעמוד באתגר?
בעוד ישראל מתמודדת עם תקופה של שינויים וחוסר ודאות, הדו"ח הדגיש את תפקידה הקריטי של המדיניות הממשלתית בעיצוב מסלולו של מגזר ההיי-טק. האופטימיות נבעה מתחושת סולידריות, השותפות ההיסטורית בין המגזר הפרטי לממשלה והנהגת עובדי מדינה רלוונטיים.

עם זאת, החששות צצו עקב נתק הולך וגובר בין הממשלה לתעשיית ההיי-טק, מסגרות חקיקה מיושנות המגבילות את רשות החדשנות והתחרות הגלובלית החריפה.

הדו"ח דגל בכיול מחדש של אסטרטגיות החדשנות של ישראל כדי להסתגל למציאות הגלובלית הנוכחית והדגיש את החשיבות של גישה שיתופית ודינמית בין המגזר הציבורי והפרטי.

בעוד ישראל עומדת בצומת קריטי זה, הדו"ח משמש כקריאת הבהרה לפעולה מהירה ומקיפה כדי להבטיח את ההתאוששות וההצלחה ארוכת הטווח של מגזר ההיי-טק הישראלי, אמר SNPI. העתיד תלוי בקביעת מדיניות אסטרטגית, שיתוף פעולה בתעשייה ותגובה עמידה לאתגרים העומדים על הפרק, נכתב.