הכלכלה הכחולה במרוקו: אתגר אסטרטגי לפיתוח בר-קיימא ומשולב

Sunday 22 June 2025 - 09:19

הכלכלה הכחולה היא אחד האתגרים האסטרטגיים הבולטים ביותר שמרוקו החלה לחקור ולפתח בשנים האחרונות. הדבר נובע ממיקומה הגיאוגרפי הייחודי, עם קו חוף של יותר מ-3,500 קילומטרים בחופי האוקיינוס האטלנטי והים התיכון, משאביה הימיים העשירים ויכולותיה הלוגיסטיות והנמליות הגדלות. עם התגברות האתגרים הקשורים לשינויי אקלים, ביטחון תזונתי ואנרגיה, מגזר זה הפך לאחד מעמודי התווך העתידיים להשגת פיתוח בר-קיימא ומשולב.

עם חזון ארוך טווח, מרוקו אימצה בהדרגה את תפיסת הכלכלה הכחולה כגישה מקיפה הכוללת דיג וחקלאות ימית, תיירות חופית, אנרגיה ימית מתחדשת, כלכלת נמלים, ביוטכנולוגיה ימית והגנה על מערכות אקולוגיות ימיות.

עם זאת, האתגר כיום טמון לא רק בניצול מגזרים מרובים אלה, אלא גם בשילובם במודל פיתוח מאוזן המבטיח יצירת עושר, שימור סביבתי והשגת צדק מרחבי, במיוחד באזורי חוף שבמקרים מסוימים סובלים מפגיעות חברתית וכלכלית.

מנקודת מבט זו, הכלכלה הכחולה מייצגת הזדמנות אמיתית לגוון את הכלכלה הלאומית ולהרחיב את בסיס הייצור שלה מעבר למגזרים המסורתיים. מגזר הדיג הימי לבדו, למשל, תורם כ-2.3% מהתמ"ג ומספק אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים. מרוקו היא גם אחת מיצואניות הדגים הגדולות ביותר באפריקה.

עם זאת, מגזר זה מתמודד עם אילוצים הקשורים לניצול יתר של ענפי דיג מסוימים ולדפוסי הנדידה הביולוגיים המשתנים של דגים עקב שינויי האקלים. הדבר דורש ארגון מחדש וממשל סביבתי משופר.

לעומת זאת, חקלאות ימית מייצגת פעילות מתפתחת שעשויה להשיג קפיצת מדרגה איכותית בשנים הקרובות. משרד הדיג, באמצעות הסוכנות הלאומית לפיתוח חקלאות ימית, פיתח תוכנית שאפתנית להקמת עשרות פרויקטים של גידול דגים ופירות ים לאורך חוף מרוקו, תוך עידוד משקיעים וחוקרים מרוקאים לפתח מינים מקומיים התואמים למאפיינים סביבתיים. גישה זו משקפת את רצונה של הממלכה להפחית את תלותה במוצרים מיובאים ולשפר את ביטחון המזון שלה ממשאבים ימיים.

אנרגיה ימית מתחדשת, בתורה, מייצגת סיכוי מבטיח, במיוחד אנרגיית רוח ימית, אשר ניתן לשלב בעתיד באסטרטגיית האנרגיה של מרוקו, המתמקדת בהשגת ריבונות אנרגטית ובהפחתת התלות ביבוא. חוף מרוקו, ובמיוחד האוקיינוס האטלנטי, מייצג גם אזור נוח להשקעות בתחום זה, בתנאי שתהיה מסגרת חקיקתית ורגולטורית מתאימה המושכת משקיעים ומבטיחה את היתכנותם הכלכלית של הפרויקטים.

יתר על כן, כלכלת הנמלים הופכת לאחד מעמודי התווך של הכלכלה הכחולה של מרוקו, עם פיתוח תשתיות כמו נמל טנג'יר הים התיכון, שהוא בין הגדולים והיעילים ביותר באזור ובין-לאומי.

נמל זה, יחד עם פרויקטים אחרים כמו נמל נאדור המערבי הים התיכון ונמל דאכלה האטלנטי, משקפים את חזונה של מרוקו לבסס את מעמדה כשער ימי מאפריקה לאירופה ולאמריקה הלטינית, וכפלטפורמה לוגיסטית עולמית. עם זאת, דינמיקה זו מציבה גם אתגרים הקשורים לצורך לחבר נמלים לסביבתם הכלכלית המקומית ולהימנע מיצירת מרכזי צמיחה מבודדים מסביבתם החברתית.

תיירות חופית ואקוולוגית הן גם עמוד תווך חשוב של הכלכלה הכחולה, אך הן נותרות לא מנוצלות מספיק. למרות אלפי קילומטרים של חופים, אזורי חוף רבים, במיוחד בדרום, חסרים השקעות תיירותיות המסוגלות ליצור עושר והזדמנויות תעסוקה. מצב זה מעלה סוגיות של ממשל טריטוריאלי, חלוקת משאבים ועידוד המגזר הפרטי להשקיע בתיירות בת קיימא שלוקחת בחשבון את המאפיינים הסביבתיים והתרבותיים של כל אזור.

למרות פוטנציאל זה, עתידה של הכלכלה הכחולה במרוקו יישאר תלוי ביכולתה של המדינה לגבש מדיניות ציבורית מקיפה ומשולבת המקדמת את ההתכנסות של תוכניות מגזריות, מערבת גורמים מקומיים והמגזר הפרטי, ומסתמכת על מחקר והכשרה מדעיים בתחומים ימיים. ללא מערכת משולבת המקשרת ידע לייצור, ואת הסביבה לכלכלה, הזדמנויות אלו עלולות להישאר בלתי מנוצלות.

לפיכך, קיים צורך דחוף לשלב במפורש את הכלכלה הכחולה במודל הפיתוח החדש, להקצות תקציבים מספיקים למחקר מדעי הים ולפתח כלים למדידת ההשפעה הסביבתית והחברתית של פרויקטים חופיים. שיתוף פעולה דרום-דרום, במיוחד עם מדינות אפריקה החופיות, יכול גם לחזק מגמה זו באמצעות שותפויות ימיות בתחומי הדיג, ההכשרה והאנרגיה.

הודות למיקומה הגיאו-אסטרטגי, למשאבי הטבע ולמדיניות האפריקאית, מרוקו עומדת להפוך לשחקנית אזורית בכלכלה הכחולה. עם זאת, הדרך לשם דורשת תכנון אסטרטגי, מחויבות ארוכת טווח ואיזון עדין בין פיתוח לקיימות. האוקיינוס אינו רק מקור לעושר, אלא גם אחריות משותפת לדורות הבאים.