הכרה אמריקאית בסהרה המרוקאית: נקודת מפנה אסטרטגית

Tuesday 17 December 2024 - 07:50

ההכרה האמריקאית בטבע המרוקאי של הסהרה אינה תוצאה של מקרה. הוא מבוסס על הערכה פרגמטית של מעמדה הגדל של מרוקו כשחקן אזורי יציב ומשפיע, אמר המכון האמריקאי, לרגל 4 שנות ההכרה האמריקאית בריבונותה של מרוקו על הסהרה.

במאמר שהוקדש להחלטה האמריקנית, המתאר את ריבונותה של מרוקו על הסהרה כעמוד התווך של המדיניות האסטרטגית העולמית האמריקאית, אישר המכון כי עם הכרה זו "הנוף הגיאופוליטי של צפון אפריקה חווה מהפך משמעותי".

ואכן, המכון, שמתאר החלטה זו כ"מכרעת", מוסיף כי היא לא נלקחה במקרה, אלא שהיא תוצאה של הערכה פרגמטית של מעמדה ההולך וגדל של מרוקו כשחקן אזורי יציב ומשפיע, הנשלט על ידי א. חזון שמאזן בין אינטרסים גלובליים לבין יושרה ריבונית.

זו לא הייתה שאלה של "תמרונים פוליטיים חולפים", חוזר המאמר, בוודאי בהתייחס לביקורות שניסחה אלג'יריה, אשר ראתה את ההחלטה כ"ציוץ" פשוט של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ.

החלטת הכרה זו של המעצמה העולמית המובילה הייתה שיאה של שנים של דיאלוג אסטרטגי ודיפלומטיה בינלאומית. הוא התבסס על משפט, פוליטיקה, היסטוריה ואסטרטגיה, מדגיש את הפרסום.

10 בדצמבר 2020, שסימן את ההכרה הזו בסהרה המרוקאית על ידי ארצות הברית, פתח את הדרך למדינות אחרות לקבל עמדות דומות, כמו גרמניה, צרפת או המעצמה הקולוניאלית לשעבר בסהרה, ספרד.

"תחת הנהגתו של המלך מוחמד השישי, מרוקו פיתחה עמדה דיפלומטית המשלבת פתיחות ודבקות בלתי מעורערת בלגיטימציה בינלאומית, ומחזקת את המוניטין שלה כבעלת ברית אמינה בתוך בריתות גלובליות", אמר המכון האמריקאי להסביר את הסיבות לבחירה זו.

יתר על כן, מרוקו טיפחה את אמינותה באמצעות מחויבותה לשותפויות ברות קיימא ארוכות טווח ולא הסכמים פוליטיים קצרי טווח, תוך שימת דגש על קוהרנטיות אסטרטגית ורווחים הדדיים.

עם הכרה זו עברה ארצות הברית מעמדה של ניטרליות לעמדה של שותפות אסטרטגית רחבה יותר. וושינגטון הכירה בכך ששאלת הסהרה היא "לא כדאגה פריפריאלית אלא כמרכיב מרכזי בעיצוב מחדש של ההשפעה הבינלאומית".

כמו כן, לדיפלומטיה המרוקאית היה תפקיד מכריע בהקשר זה, מדגיש המכון, ומאשר כי הוא הציג את הנושא במונחים של ריאליזם פוליטי ולא בקונפליקט אידיאולוגי, ובכך סימן ניצחון ניכר הראוי לחשיבותה האסטרטגית של הממלכה ושלה. גישה ליחסים בינלאומיים תחת שלטונו של המלך מוחמד השישי.

"מדיניות החוץ של מרוקו משקפת מודל של יושרה וכבוד לסטנדרטים בינלאומיים", מעריך המכון האמריקאי. ולהסביר שמרוקו נמנעת מלכפות את רצונה או להתערב בענייני מדינות אחרות, וכי להיפך, היא מעדיפה דיאלוג וגישור בסכסוכים אזוריים, "מה שזיכה אותה בכבוד כדיפלומט במצבים בינלאומיים מורכבים".

השפעתה של מרוקו, נמשך הפרסום, משתרעת מעבר לפוליטיקה, לתחום הכלכלי, הביטחוני והדתי, והיא ממלאת תפקיד מוביל ביוזמות אזוריות למאבק בטרור ובצדק מעברי וקידום מתינות דתית.

שפע התפקידים האסטרטגיים הללו הפכו את מרוקו לשחקנית חיונית ביציבות הגלובלית, שעיצבה דינמיקה המבוססת על כבוד הדדי ואינטרסים משותפים, הסבירו לצוות החשיבה לתמוך בסיבות שדחפו את ארצות הברית לתמוך בריבונותה בסהרה ומציאות פוליטית.

לבסוף, צוות החשיבה הדגיש כי ההכרה האמריקנית הקפיצה את היחסים בין ארה"ב למרוקו לרמה אסטרטגית חדשה, ואישר כי שיתוף פעולה במאבק בטרור ובחירויות הדת חיוני.

והוא הוסיף כי אחת הדוגמאות לחזון האסטרטגי הזה היא ההסכם המשולש בין מרוקו, ארצות הברית וישראל שאיפשר לממלכה לממש את יעדיה הגיאופוליטיים תוך שמירה על עקרונותיה.