המנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי מתגורר במרוקו

בצעד חסר תקדים, ובזכות הוד מלכותו המלך מוחמד השישי וחזונו החלוצי בבניית היסודות של המדינה החברתית, המנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי, גילברט הונגבו, יגיע למרוקו כדי לחגוג את יום העבודה . 

בהקשר זה, השר לשילוב כלכלי של מפעלים קטנים, תעסוקה וכישורים, יונס סקורי , נאם בפני בית הנבחרים , והדגיש את חשיבות נוכחותו של המנכ"ל של ארגון העבודה הבינלאומי באירוע לאומי זה, בהתחשב בכך. אישור בינלאומי למאמציה של מרוקו לקדם דיאלוג חברתי בשנתיים האחרונות.

אל-סאקורי שיבח את תוצאות הדיאלוג החברתי בין גורמים חברתיים, וציין את הצלחת הממשלה וגורמים חברתיים להגיע להסכמה סופית לאחר מהלך ארוך של פגישות ושיחות.

גילברט הונגבו

גילברט הונגבו נולד בטוגו ב-1961, השיג תואר מתקדם במנהל עסקים מאוניברסיטת לומה בטוגו, ולאחר מכן תואר בחשבונאות ומימון מאוניברסיטת קוויבק בקנדה. הוא חבר במכון הקנדי של רואי חשבון מקצועיים מוסמכים.

הוא הצטרף לרשת פרייס ווטרהאוס בקנדה בין השנים 1986-1993, שם הוכיח את כושרו וכישוריו בעולם העסקים, תוך שיבח את יוקרת שמו ואת עוצמת רצונו.

הוא השתקע במסדרונות הבנק העולמי בין 1994 ל-1996, שם הופיעו יכולותיו בניהול עניינים פיננסיים, לפני שעבר לפלטפורמת הפיתוח של האו"ם, שם הקריירה שלו התאפיינה במגוון התפקידים ובמצוינות בכל תפקיד שמילא.

הוא כיהן כראש ממשלת טוגו בין השנים 2008 ל-2012, שם הפגין חוכמה ומנהיגות יוצאי דופן, לפני שחזר לאומות המאוחדות כדי לתרום לגיבוש שותפויות ולחיזוק פעולות השטח.

בעולם הפיתוח החקלאי הוא נבחר לנשיא הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (IFAD) ב-2017, ונבחר מחדש ב-2021, ממשיך בדרכו מלאת הישגים ופיתוח.

במרץ 2022, הונגבו נבחר למנהל הכללי ה-11 של ה-IAO, המגלם את האמון של העולם ביכולותיו ובחזון העתידי שלו. באמצעות תפקידו החדש, הוא שואף כעת להשיג צדק חברתי ולהילחם באפליה במקום העבודה, תוך התמקדות בהגנה חברתית ושיפור תנאי העבודה העולמיים, בחתירה בלתי פוסקת לקראת פיתוח בר קיימא ושוויון מגדרי.

ארגון העבודה הבינלאומי

ארגון העבודה הבינלאומי, שנוסד ב-1919 ומרכזו בז'נבה, שוויץ, קם כתגובה לתוצאות מלחמת העולם הראשונה והשלכותיה ההרסניות שנמשכו עשרות שנים. ארגון ILO הוא עמוד תווך של החוקה העולמית, מתוך אמונה ששלום צודק ובר-קיימא חייב להיבנות על יסודות הצדק החברתי.

מאמצי הארגון אופיינו בקביעת אמות מידה לחברה התעשייתית, כגון הערכת ימי עבודה של שמונה שעות, פיתוח מדיניות תעסוקה ומדיניות אחרת המתמקדת בבטיחות במקום העבודה וקידום יחסי תעשייתיים תקינים.

בשנת 1969 הוענק לארגון פרס נובל לשלום כהוקרה על מאמציו לקדם שלום בין מעמדות שונים, מאבקו לצדק חברתי ומתן סיוע טכני למדינות מתפתחות. הארגון מתאפיין גם ברישום תלונות נגד גופים המפרים חוקים ותקנים בינלאומיים, אך הוא נמנע מהטלת סנקציות על ממשלות.