הסכם סחר חופשי בין ארה"ב למרוקו: 20 שנה לאחר מכן, הרווחים הכלכליים אינם מהציפיות

הסכם סחר חופשי בין ארה"ב למרוקו: 20 שנה לאחר מכן, הרווחים הכלכליים אינם מהציפיות

שני עשורים לאחר שארצות הברית ומרוקו חתמו על הסכם הסחר החופשי שלהן (FTA), הנוף הכלכלי מציג תמונה מעורבת. בעוד שהסחר הדו-צדדי זינק מ-1.3 מיליארד דולר ב-2006 ל-5.5 מיליארד דולר ב-2023, הנפילה הכלכלית הצפויה עבור מרוקו נותרה חמקמקה, לפי ניתוח שנערך לאחרונה על ידי מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב.

הדו"ח, שחיברה סבינה הנברג, עמיתת שורף במכון, מדגיש חוסר איזון סחר מתמשך שגדל עם הזמן. הגירעון הסחר של מרוקו עם ארה"ב כמעט הוכפל, והתרחב מפחות ממיליארד דולר לכ-1.8 מיליארד דולר במהלך חיי ההסכם.

"חוסר איזון סחר מתמשך אפילו הולך וגובר מצביע על כך שהפוטנציאל הכלכלי המלא של [הסכם הסחר החופשי] אינו ממומש במלואו", מציינת הנברג בהערכתה.

התמ"ג הריאלי של מרוקו ראה צמיחה משמעותית, יותר מהכפלה מ-63 מיליארד דולר בשנת 2005 ל-131 מיליארד דולר בשנת 2022. עם זאת, נראה כי התרחבות כלכלית זו מונעת על ידי גורמים שאינם תלויים במידה רבה בהסכם הסחר החופשי, כגון תנאים חקלאיים נוחים והופעת מרוקו כ מרכז ייצור "nearshoring".

היצוא המרוקאי המסורתי לארה"ב חווה צמיחה מתונה בלבד במסגרת הסכם הסחר החופשי. טקסטיל, למשל, הגדיל את חלקם בייצוא מרוקאי לארה"ב מ-8% ב-2008 ל-12% ב-2021. לעומת זאת, יצוא הדשנים היה עד לעלייה דרמטית, וזינק מ-7% ל-23% מסך היצוא במהלך אותה תקופה.

מהניתוח עולה כי הסכם הסחר שירת אינטרסים פוליטיים ואסטרטגיים בצורה יעילה יותר מאשר כלכליים. היא תפקדה כמנגנון של ארה"ב לתגמל את מאמצי המלחמה בטרור של מרוקו ולשמור על קשרים איתנים על רקע שינויים פוליטיים באזור.

"במאזן, נראה שהסכם הסחר החופשי שירת אינטרסים פוליטיים ואסטרטגיים יותר מאשר כלכליים", מציין הנברג. עוד היא טוענת כי "בהתחשב במגזרים האסטרטגיים שבחרה מרוקו לפתח, ייתכן שההסכם לעולם לא יממש את הפוטנציאל שלו באמת".

למרות האתגרים הללו, הדוח טוען כי ארה"ב יכולה למנף את ההסכם כדי להגביר את הצמיחה של מרוקו. ההמלצות כוללות תמיכה בתעשיות יוצרות מקומות עבודה כמו ייצור קל, זיהוי השקעות המעודדות רפורמות סביבתיות ועבודה, והרחבת הכשרה בשפה האנגלית בתוך מרוקו.

הניתוח מצביע גם על חששות מתמשכים לגבי תפקידה הכבד של המדינה בחלק מהתעשיות המרוקאיות ומערכת חינוך שעדיין לא מייצרת כוח עבודה מיומן. היא טוענת כי עידוד רפורמות נוספות של פתיחת שוק באמצעות מסגרת הסכם הסחר החופשי נותרה עבודה בתהליך.

כאשר הסכם הסחר החופשי של ארה"ב-מרוקו נכנס לעשור השלישי שלו, הוא מהווה עדות למשחק הגומלין המורכב בין שאיפות כלכליות למציאות גיאופוליטית. ההסכם אמנם לא מהבטחותיו הכלכליות הראשונות, אך הוא ממשיך לשמש בסיס לשיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות.