- 11:12תערוכת הרכב של פריז 2024: עידן חדש לניידות ידידותית לסביבה
- 10:40הזהב עולה על 2,700 דולר לאונקיה, שיא היסטורי
- 10:15חברי וואן דיירקשן מביעים שהם "שבורי לב" על אובדנו של ליאם פיין
- 09:50רבאט, בירת הספרים העולמית 2026: פלטפורמה תרבותית
- 09:10דימויים של התעללות מינית בילדים הנוצרים בבינה מלאכותית מגיעים ל"נקודת מפנה", אומר כלב השמירה
- 08:35האיחוד האירופי מאשר מחדש את חשיבות השותפות האסטרטגית שלו עם מרוקו
- 08:00כץ תוקף שוב את גוטרס: הוא מוביל מדיניות אנטי-ישראלית ואנטי-יהודית
- 22:31הצבא הישראלי מודיע רשמית על חיסולו של יחיא סינוואר
- 16:23הצבא הישראלי מודיע על הריגתו של יחיא סינוואר
עקבו אחרינו בפייסבוק
הסרט ההודי "חיי העז" מצית דיון עולמי על שיטות עבודה במפרץ
תעשיית הקולנוע ההודית התמודדה שוב עם סוגיות חברתיות מורכבות עם "חיי העז", סרט שנוי במחלוקת שעורר ויכוח על נוהלי עבודה במדינות המפרץ, במיוחד בסעודיה. מבוסס על סיפור אמיתי, הסרט הפך למוקד לדיונים על זכויות עובדים ורגישויות תרבותיות.
"חיי העז" בבימויו של בלסי איפה תומאס מספר את סיפורו המטריד של נג'יב מוחמד, צעיר מקראלה שנוסע לסעודיה למען עתיד טוב יותר. החלום שלו הופך במהירות לסיוט כשהוא נלכד במדבר נידח, נאלץ לעבוד בתנאים לא אנושיים בטיפול לעזים. הסרט מדגיש את ההיבטים האפלים יותר של מערכת החסות של קפאלה הרווחת במדינות מפרץ רבות.
מאז יציאתו לאקרנים בנטפליקס, עם כתוביות בערבית, הסרט הצית מחלוקת, במיוחד בסעודיה ובמדינות מפרץ אחרות. המבקרים טוענים כי הסרט מכתים באופן בלתי הוגן את תדמיתה של ערב הסעודית, בעוד שתומכים טוענים כי הוא מפנה את תשומת הלב הדרושה לנושאים אמיתיים איתם מתמודדים מהגרי עבודה.
התיאור של דמות הספונסר הסעודי עורר זעם מיוחד, שהואשם בהנצחת סטריאוטיפים שליליים. השחקן העומאני טאליב אל בלושי והשחקן הירדני אקף נג'ם, ששיחקו בתפקידים בסרט, ספגו תגובה נגדית על השתתפותם.
למרות או אולי בגלל המחלוקת, The Goat Life השיג הצלחה מסחרית משמעותית, והכניס כמעט מיליארד רופי (כ-12 מיליון דולר) ברחבי הודו. השפעתו חורגת מעבר למספרי הקופות, ומציתת מחדש את הדיונים על מערכת הקפאלה והפוטנציאל שלה להתעללות.
שיטת הקפאלה, מסגרת תעסוקה מבוססת חסות המשמשת במספר מדינות המפרץ, ספגה זמן רב ביקורת על יצירת תנאים שיכולים להוביל לניצול. בעוד שסעודיה הכריזה על רפורמות במערכת זו בשנת 2021, מבקרים טוענים שהשינויים הללו לא הלכו רחוק מספיק כדי להגן על עובדים פגיעים.
יציאת הסרט לאקרנים במקביל לדיווח המוגבר על מקרי התעללות בעובדים ברשתות החברתיות, והדגיש את מצוקתם של מהגרי עבודה ממדינות כמו הודו, בנגלדש, פקיסטן ואתיופיה. מחסומי שפה וחוסר השכלה הופכים את העובדים הללו לפגיעים במיוחד לניצול.
תומכי הסרט טוענים שהוא משמש כקריאת השכמה הכרחית, ומצביעים על מקרים מתועדים רבים של התעללות בעובדים כעדות לכך שהנרטיב של הסרט מושרש בנושאים אמיתיים הדורשים תשומת לב ורפורמה.
מבקרים, במיוחד בערב הסעודית, מאשימים את הסרט בדוחף נרטיב מוטה, בטענה שהוא מייחד את ערב הסעודית באופן בלתי הוגן כשהיא פועלת לשיפור התדמית הבינלאומית שלה ולהתכונן לאירוח אירועים עולמיים גדולים, כמו גביע העולם ב-2034.
המחלוקת סביב "חיי העז" מדגישה את כוחו של הקולנוע לעורר שיחות חשובות על נושאים חברתיים. ככל שהדיון נמשך, נותר לראות אם הסרט יוביל לשינויים קונקרטיים בפרקטיקות העבודה או ישמש בעיקר כנקודת הבזק תרבותית.
ללא קשר לעמדתו, "חיי העז" הצליח להביא את זכויות מהגרי העבודה לחזית השיח הבינלאומי. ככל שהקהל יעסוק בסרט ובמסר שלו, השיחה על נוהלי העבודה באזור המפרץ צפויה להימשך, מה שעשוי לסלול את הדרך לבדיקה נוספת ולרפורמה.