העיר העתיקה של קזבלנקה... ציון דרך תיירותי מכובד המשקף מורשת היסטורית ארוכה
כשמדברים על העיר קזבלנקה, הדבר הראשון שעולה על הדעת הוא המאפיינים הדמוגרפיים והכלכליים שלה, הבניינים המודרניים שלה ואורח החיים המהיר והשוקק שלה. אך לעיתים רחוקות מדברים על ההיבט התרבותי והתיירותי שלו ועל נקודות הציון הייחודיות שלו שמספרות על מורשת עשירה וייחודית.
בין ציוני הדרך הללו נמצאת "המדינה העתיקה", אחת השכונות הפופולריות החשובות בקזבלנקה, המייחדת את רחובותיה הצרים, המבנים העתיקים והחומות המקיפות אותה ומעידות על ציוויליזציה עשירה ומורשת היסטורית עתיקה. חומות אלו משובצות בכמה דלתות המאפשרות להיכנס לעיר העתיקה, כאשר המפורסמת שבהן היא "שער מרקש", שנמצא בסמוך לכיכר האו"ם, אחד האזורים התוססים והפופולריים ביותר במרכז קזבלנקה.
מיד לאחר שחולף על פני "באב מרקש", המבקר מוצא את עצמו שקוע במסע מובהק שלוקח אותו לעולם ייחודי, הרחק מהמבנים המודרניים, בתי הקפה והחנויות המודרניות המרוהטים את צידי כיכר האומות המאוחדות, כדי למצוא את עצמו ברחוב. באמצע עיר עתיקה עם המבנים העתיקים שלה, הסמטאות הצרות והשווקים המסורתיים הנבדלים בדלתות העץ שלהם.הבניין הגדול בצבע חום הופך אותה לנקודת ציון תיירותית ייחודית וללב התוסס של קזבלנקה עם היסטוריה וציוויליזציה.
"העיר העתיקה היא הלב ההיסטורי של קזבלנקה", אומר מוהאג'י נאיט בארקה, המזכיר הכללי של עמותת "זיכרון קזבלנקה/קזבלנקה", מדגיש כי מקורה של העיר המודרנית קזבלנקה חוזר לעיר העתיקה, שכן "היא הוא מהלב ההיסטורי הזה שההון הכלכלי התפתח." הממלכה הפכה היום לאחד המטרופולינים החשובים באפריקה ולקוטב כלכלי חשוב ברמה הלאומית והיבשתית.
לגבי ההיסטוריה של שכונה עתיקה זו אישרה הגב' האביר ברכה, בהצהרה לעיתונות הערבית של המגרב, כי העיר העתיקה, שהקמתה מתוארכת לכמה מאות שנים, הייתה עדה לאירועים היסטוריים רבים, וציינה כי מאז המאה האחת-עשרה, העיר. כונה במפות כעיר.אזור חוף קטן באזור טמסנה, פתוח לסחר חוץ עם ספרד, פורטוגל ואיטליה.
היא הוסיפה כי העיר נודעה אז כ"אנפה", מילה אמזיגית שמשמעותה "גבעה קטנה", והיא הייתה תחת שלטונו של שבט ברגווטה, אך בשנת 1068, יוסף בן טשפין כיתר את העיר והרס אותה. שלוש מאות שנים מאוחר יותר, ב-1468, הותקפה העיר שוב, הפעם על ידי הפורטוגלים, כנקמה על הסכנה שנשקפת לספינות המסחר שלהם מפראטים מקומיים.
לאחר סבל שנמשך כמה עשורים, הצליחה העיר העתיקה להשיב חיים בתקופת שלטונו של הסולטן העלאווי סידי מוחמד בן עבדאללה (1747-1789), שהפיח רוח חדשה בעיר, על ידי בנייה וביצור של העיר ההרוסה, ולספק לו חומות, מעוז צבאי (הפיגום), ומסגד גדול (המסגד הגדול), בתי ספר, תנורים ומרחצאות מסורתיים.
בתקופת שלטונו של הסולטן העלאווי סידי מוחמד בן עבדאללה, סופק לעיר נמל, שבין המאה השמונה-עשרה ועד סוף המאה התשע-עשרה הפך לנמל המרכזי במרוקו ליצוא צמר, דגנים ותה. העיר הייתה עדה לשגשוג רב והחלה למשוך מספר רב של תושבים מכל אזורי הממלכה. כמו גם מדרום אירופה, דבר שבא לידי ביטוי בארכיטקטורה של העיר, אשר בתקופת שלטונו של סידי מוחמד בן עבדאללה נודעה בשם "קזבלנקה". ."
גב' האבירה ברכה הסבירה כי עד להכנת התוכניות העירוניות הראשונות שנערכו בתקופת מדינת החסות הצרפתית, העיר קזבלנקה הוגבלה לעיר העתיקה שלה, הכוללת את המונומנטים הארכיאולוגיים העתיקים ביותר בעיר, שהם של עניין מיוחד למסגד הגדול, למסגד אולד אל חמרה ולמקדשים של סידי אלאל אל-קאירואני., לאלה טדג'ה, סידי בוסמארה, סידי בליאוט, משרד המכס והקונסוליות הזרות ואחרים.
היא הדגישה כי העיר העתיקה, שנכללה ברשימת המורשת הלאומית על ידי משרד התרבות בשנת 2013, מאופיינת בגיוון אדריכלי חשוב: אדריכלות דתית, אדריכלות לוויות, אדריכלות צבאית, אדריכלות אזרחית ואדריכלות מנהלית. התגלמות ערכי הסובלנות והדו קיום בין תושבים ממוצא ודתות שונות.
היא הדגישה שמה שמייחד את העיר העתיקה של קזבלנקה הוא שסימטאותיה ומבניה דומים יותר לערי חוף מאשר לערים העתיקות של ערי פנים הממלכה.
בשנים האחרונות נהנתה העיר העתיקה ממספר תכניות ופרויקטים חשובים שמטרתם שיקום מורשת תרבותית וציוויליזציונית חשובה זו, שיפור תנאי החיים של התושבים, שיקום המסגרת הבנויה, יצירת מתקנים חדשים ושימור מבנים היסטוריים.
בהקשר זה אמרה גב' אביר ברכה, "שכונה היסטורית זו נהנתה וממשיכה ליהנות מפרויקטים גדולים של שיקום ופיתוח, בנוסף לנקיטת מספר צעדים ונהלים במטרה לשמר ולהעריך את המורשת והמבנים ההיסטוריים".
מנגד, היא הדגישה כי שימור העיר העתיקה של קזבלנקה כמורשת היסטורית מצריך גישה רב-פנים וחזון מקיף יותר, שחשוב במיוחד בקביעת הנחיות מחמירות לגבי פעולות השיפוץ והבנייה בעיר העתיקה, כדי להבטיח שכל פיתוח שומר על הפן ההיסטורי.ואדריכלות השכונה, שיפור החוקים הקיימים בנושא שימור מורשת ומתן תמיכה כלכלית וטכנית לבעלי חנויות ובעלי מלאכה על מנת לסייע להם לבצע את השיפוץ הנדרש תוך הקפדה על כיבוד המאפיינים האדריכליים. של העיר העתיקה, והשימוש במבנים היסטוריים, כמוזיאונים, גלריות או חללים קהילתיים כדי לשמר אותם ולהעניק להם חיים חדשים.
היא גם הדגישה את החשיבות של ארגון תוכניות חינוכיות שמטרתן להעלות את המודעות לחשיבותה של העיר העתיקה כמורשת תרבותית וציוויליזציונית של העיר, על ידי הדגשת ההיסטוריה, הארכיטקטורה שלה וכו', בהתייחסות בהקשר זה ליוזמת לילות מורשת קזבלנקה. , מאורגנת על ידי עמותת "זיכרון של קזבלנקה", שמטרתה להציג את מורשת העיר על ידי ארגון ביקורים מודרכים בנקודות הציון החשובות ביותר של העיר.
היא ציינה כי המפגש הרביעי של "לילות מורשת קזבלנקה" אורגן לאחרונה (ב-23 וב-24 במרץ), בהתחשב בכך שמדובר במסע סוחף כדי לגלות או לגלות מחדש את המורשת של העיר קזבלנקה דרך שלוש שכונות נפרדות: העיר העתיקה. , מרכז העיר והחבוס.
היא הדגישה כי מטרת היוזמה הזו, שקיבלה השנה כ-4,000 מבקרים, היא להכיר לתושבי קזבלנקה בפרט, ולמבקרים מרוקאים וזרים לבירה הכלכלית בכלל, את ההיבטים ההיסטוריים והמורשתיים של העיר.
לפיכך, העיר העתיקה היא נקודת ציון היסטורית עתיקה האוגרת בכל אחד מבנייניה ובכל אחד מהחומות המקיפות אותה את סיפורן של התרבויות והתרבויות הרבות והמגוונות שעברו בהן, אשר תרמו רבות להיווצרותה של העיר העתיקה. העיר קזבלנקה כפי שהיא היום, העיר הגדולה ביותר בממלכה, ואחת החשובות.המטרופולין של יבשת אפריקה, ויעד חשוב למבקרים רבים ממרוקו ומחוצה לה.
-
12:21
-
12:05
-
11:45
-
11:37
-
11:30
-
11:11
-
10:47
-
09:32
-
09:28
-
09:20
-
09:15
-
08:48
-
08:32
-
08:15
-
23:15
-
23:00
-
22:42
-
22:22
-
22:00
-
21:30
-
21:00
-
21:00
-
20:32
-
20:30
-
20:15
-
19:50
-
19:30
-
19:25
-
19:20
-
19:05
-
18:45
-
18:30
-
18:18
-
18:00
-
17:30
-
17:15
-
17:10
-
16:45
-
16:15
-
15:25
-
15:00
-
14:40
-
14:26
-
14:20
-
14:00
-
13:30
-
13:13
-
13:00
-
12:47
-
12:32
-
12:23
