השלב הראשון של הסכם עזה: התחמקות ישראלית ומחויבות פלסטינית

Saturday 01 March 2025 - 14:15

השלב הראשון של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, המורכב משלושה שלבים הנמשכים 42 ימים, מסתיים למעשה היום, שבת, והוא כולל מסירת עצירים ישראלים בתמורה לשבויים פלסטינים והבטחות, כולל הפרוטוקול ההומניטרי לסיוע ושיקום, בנוסף לנסיגה והפסקת המלחמה הישראלית.

השלב הראשון נמשך 42 ימים, ובמהלכו שחרר חמאס 33 אסירים ישראלים, בהם 25 חיים ו-8 הרוגים, במספר מנות, בתמורה לכך שהכיבוש הישראלי ישחרר כ-1,700 אסירים פלסטינים, בהם מאות המרצים מאסרים ארוכים ומאסרי עולם.

טקסטים בשלב ראשון

השלב הראשון של ההסכם, שהוכרז על כניסתו לתוקף ב-19 בינואר 2025, קבע הפסקה זמנית של פעולות צבאיות הדדיות של שני הצדדים, נסיגת כוחות הכיבוש מזרחה והרחקה מאזורים מיושבים לאזור הסמוך לגבול בכל אזורי רצועת עזה, לרבות "בקעת עזה עד 70 מטרים לפני מרחק של 70 מטרים". 2023.

ההסכם כלל התייחסות להפסקה זמנית של פעילות אווירית ישראלית לצורכי צבא וסיור ברצועת עזה למשך 10 שעות ביום, ו-12 שעות בימי שחרור אסירים ישראלים; בנוסף לצמצום הדרגתי של מספר הכוחות באזור ציר צלאח א-דין (פילדלפי) בגבול בין עזה למצרים.

על פי תנאי ההסכם, הכיבוש ישחרר כאלפיים אסירים, מתוכם 250 שנידונו למאסרי עולם, וכאלף עצורים לאחר 7 באוקטובר 2023. ההסכם כלל גם התייחסות להחזרת העקורים לאחר שחרורם של סך 7 אסירים ישראלים.

יישום ההסכם היה עד למספר משברים, ובראשם אי התחייבות הצד הישראלי להכנסת סיוע על פי תנאי ההסכם, בנוסף לעיכוב כניסת הסיוע לרצועה, וביצוע פשיטות ופעולות מכוון במספר אזורים ברצועה, שחלק הארי שלהן היה בעיר רפיח שבדרום.

ההסכם היה קרוב להתמוטטות מספר פעמים כתוצאה מהתנהגות ישראלית, סחבת ועיכוב ביישום המוסכם, במיוחד כאשר הדובר הצבאי של גדודי קסאם, אבו עוביידה, הודיע על דחיית מסירת אחת מקבוצות האסירים, במחאה על התנהגות ישראל.

עם זאת, מה שמייחד את השלב הזה היה התמיכה האמריקאית המוחלטת בכיבוש ובממשלת בנימין נתניהו, לאחר כמה איומים שהוציא הנשיא דונלד טראמפ נגד חמאס והאיום במלחמה חדשה.

ניתן היה להבחין כי חמאס מעוניין לשמור על מצב השקט כמה שיותר זמן ולמנוע את קריסת ההסכם, שנתניהו ביקש מספר פעמים, במקביל למשבר אליו הייתה עדה ממשלתו לאחר התפטרותם של השר לביטחון לאומי לשעבר, איתמר בן-גביר, והאיום של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפרוש מהממשלה, אם לא תתרחש נסיגת אל-ד מהממשלה ואל-ד יחזור.

הכיבוש מתחמק

על אף קיומם של טקסטים ברורים של ההסכם בערבית, עברית ואנגלית, הדבר לא מנע מממשלת נתניהו להתחמק ולחסום מספר הוראות, בעיקר אלו הקשורות להיבט ההקלה הקשור לשלב ההחלמה המוקדם.

היה ברור שנתניהו נוטה לשחק על האיומים שהוציא טראמפ ולהמתין ליישום תוכניתו לעקור את תושבי עזה, שהיווה עבורו מוצא מהלחץ הפנימי שאליו נחשף ברגע שהוכרז ההסכם מבירת קטאר, דוחא.

הבעיה הראשונה שפקדה את ההסכם הייתה כאשר ההתנגדות הפלסטינית לא מסרה את האסיר המוחזק על ידי גדודי אלקודס וגדודי אלנאצר סלאח אלדין, ארביל יהודה, מאחר שממשלת ישראל דחתה את החזרת העקורים ביומיים, למרות שנוסח ההסכם קבע שהם ישובו לאחר שחרורם של 7 אסירים ישראלים.

על פי תנאי ההסכם, הנוסח קבע כי הנסיגה תחל ביום השביעי להסכם מרחוב רשיד מזרחה לרחוב סלאח אלדין, וכי כל האתרים באזור זה יפורקו. כמו כן מתחילה חזרת העקורים לאזורי מגוריהם ומובטחת חופש התנועה לתושבים בכל המגזרים, בנוסף לכניסת הסיוע ההומניטרי דרך רחוב רשיד מהיום הראשון וללא מכשולים אולם הדבר הושג רק בימים התשיעי והעשירי להסכם.

למרות ההתחמקות הישראלית מיישום ההסכם, הכיבוש יישם ביום ה-22 להסכם את הסעיף הנוגע לנסיגה מאמצע רצועת עזה מציר נצרים ומכיכר כווית לאזור סמוך לגבול עם פירוק מוחלט של מתקנים צבאיים, אך המחסום היה קשור להחזרת רחוב אל-דין; הוא נשאר למרות שההסכם קבע שנוכחותו תסתיים באותו יום.

הפריט שיצר משבר אמיתי בין חמאס לישראל היה קשור למעבר רפיח, שכן הכיבוש הישראלי לא התחייב לאפשר כניסת 600 משאיות עמוסות סיוע וסיוע מדי יום, כולל 50 עמוסות דלק ו-300 לכיוון אזורי הצפון.