התנגדות לתוכנית להרחבת הקיבוצים: "ריצת אמוק של הממשלה"

ראשי עיריות תל אביב, נתניה, מודיעין-מכבים-רעות ודימונה פנו לשר הפנים משה ארבל ומשרדו בבקשה להסיר מיידית את הדיון בתוכנית ארצית חדשה שאמור להתקיים היום (שלישי) במועצה הארצית לתכנון ובנייה. בדיון צפוי לעלות תיקון לתוכנית המתאר הארצית, שיאפשר הגדלת היצע הדירות בקיבוצים ובמושבים. זאת, לטענת הפונים, על חשבון הערים הגדולות יותר בכל חלקי הארץ.

כך לדוגמה, ישוב כפרי קטן במרכז הארץ יוכל לגדול ל-700 יחידות דיור לעומת 350 כיום, ויישוב כפרי קטן בפריפריה (כמו בעוטף עזה או בצפון) יוכל לגדול לעד 1,400 יח"ד, לעומת 500 כיום.

דוגמה נוספת אפשר למצוא במרחב בית שאן, שעל פי הלמ"ס מתגוררים בה כ-19,073 נפש נכון לסוף 2022. במידה שהשינוי יעבור, רק מהיישובים הכפרים ברדיוס הקרוב ביותר ניתן להגדיל ל-35,000 נפש, כלומר תוספת של יותר מכל אוכלוסיית העיר.

לדברי ראשי הערים המתנגדים, מדובר בשינוי מערכתי ומקיף שאם יאושר הוא בעל השלכות משמעותיות על עתיד המרחב הכפרי בישראל ועל דפוסי הפיתוח ודמות הארץ בישראל כולה. חלקם, אף מגדירים אותו כמכת מוות לתנופת הפיתוח של הערים ככלל ועיירות הפיתוח בפרט. ראשי הערים, בעיקר בפריפריה, מתריעים על כך ששינוי זה יוביל להחלשה מסיבית של הערים ויפגע בהן אנושות.

קידום התוכנית החל בימיה של שרת הפנים הקודמת איילת שקד, אולם גם כעת, כאשר משרד הפנים ומינהל התכנון נמצאים בידי מפלגת ש"ס, הקידום לא נעצר.

בשיחה עם ynet, אומר סגן יושב ראש השלטון המקומי ויו"ר פורום עיירות הפיתוח, ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שמוביל את המאבק, כי העלאת התוכנית בכלל, ובפרט בעת מלחמה היא חציית קו אדום: "כיו"ר פורום ערי הפיתוח אני מודיע בשם כולנו, לא אתן שייעשו דברים כאלו לערי הפיתוח. אנחנו דורשים מהממשלה קודם כל לפתח את קריית שמונה, נתיבות, דימונה ובית שאן, ורק לאחר מכן להתפנות לחלק מתנות. אחרי 7 באוקטובר המדינה צריכה לשים אותנו בקדמת הבמה - עובדה שהתיקון הזה חוצה מחנות וראשי העיר בכללותם ומכל הארץ נעמדים מאוחדים נגדו, על אף הניסיונות של המדינה להפריד בינינו. אני מתפלא על שר הפנים ומציע לו להוריד את הנושא מסדר היום".

במכתב שנשלח אמש למינהל התכנון, שתחת אחריותו של השר ארבל, הוסבר כי "התיקון המוצע יביא לפריצת מגבלות הבנייה ביישובים הכפריים ויביא לפגיעה חמורה בריכוזים העירוניים. מדובר בפגיעה חמורה ביכולות הכלכליות של הרשויות העירוניות, אשר כבר היום נמצאות במצוקה תקציבית הולכת ומחמירה. אין בתיקון זה דבר, למעט ריצת אמוק של הממשלה לבנייה למגורים - ויהי מה. הנזקים וההפסדים שיגרמו למגזר העירוני בישראל עלולים להסתכם בסדרי גודל של מיליארדי שקלים, להביא אף להתפוררות והיחלשות כלכלית וחברתית של המגזר העירוני. כל זאת, כאשר הפתרונות הם פשוטים וברורים. אנו דורשים עמידה על עקרון היסוד של שמירה והגנה על הריכוזים העירוניים של ישראל ומניעת אפשרות לפגיעה בהם - עקרון אשר התקבל אינספור פעמים בפסיקה. אנו דורשים דחייתו של התיקון שבנדון והסרתו לאלתר ולתמיד מסדר יומה של המועצה הארצית לתכנון ובניה".

חוות דעת נוספת שנשלחה למינהל התכנון מגיעה מהמשרד להגנת הסביבה, בה נכתב כי "לא הוצגו המשמעויות על התשתיות שיידרשו לשרת היקפי אוכלוסייה פרברית בהיקף כזה, ובכלל זה תוספת של איזורי תעסוקה ותעשייה במרחב הכפרי, הגברת הנסועה וגודש התנועה, היכולת לספק מענה מיטבי באמצעות תחבורה ציבורית במציאות של פיתוח פרברי מואץ, ההשלכות של הפגיעה בשטחים הפתוחים, ובשטחים החקלאיים שהם הערובה לביטחון המזון בישראל. התיקון לתמ"א יאפשר את הגדלת האוכלוסייה ביישובים הסובבים את קריית שמונה מ-7,000 ל-45 אלף נפש, בעוד שבקריית שמונה נכון להיום (למ"ס 2022) מתגוררים כ-22,500 נפש בלבד. אם התיקון יאושר, סביר להניח שמרבית המהגרים למרחב יעדיפו להתגורר ביישובים הכפריים".

שי חג'ג', ראש המועצה האיזורית מרחבים שבנגב המערבי, ויו"ר מרכז השלטון האיזורי, טוען כי ראשי הערים לא הבינו באמת את מטרת התוכנית: "אני חושב שהמטרה לא הובנה נכון ולכן יש מי שמתנגד, במיוחד בנקודת הזמן הנוכחית. 75% מיישובי המרחב הכפרי הם בגבולות המדינה: בקו התפר, לבנון, סוריה, ירדן, עזה, מצרים. לא בנו, לא בקיבוצים ובמושבים ששומרים על הגבולות צריך להילחם. לא באלה שדואגים לביטחון המזון של ישראל.

"באמצעות השינוי הזה המרחב הכפרי מבקש לצמוח בקצב הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה בישראל, 2.5% בשנה, ולשמור על חלקו באוכלוסייה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי יח"ד בכל הארץ בעשור הקרוב לעומת מאות אלפי יח״ד במרחב העירוני. אנחנו צריכים להיות מאוחדים למען המשימה הלאומית שהיא משותפת לכולנו: שיקום ותקומה. הרחבת היישובים לא תפגע בערים. היה נכון להפגין סולידריות. במקום להתנגד יש לתמוך".