חלוקות עמוקות מאיימות על אישור התקציב של האיחוד האירופי לשנים 2028–2034
מגעים על התקציב הארוך טווח הבא של האיחוד האירופי ניצבים בפני מכשולים משמעותיים, כאשר חילוקי דעות על רמות ההוצאה, מקורות המימון והעדיפויות הפיננסיות מעוררים ספקות לגבי האם התוכנית המוצעת יכולה לקבל אישור. הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ ונשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה הזהירו שנראה כי החלוקות חמורות, בעוד מספר מנהיגים אירופיים ציננו את הסיכוי לפריצה מיידית.
במהלך נאום לפני פסגת המועצה האירופית בבריסל, תיאר מרץ את המגעים כקשים מאוד ואמר שהוא לא מצפה להתקדמות משמעותית בימים הקרובים. הוא טען שהתקציב המוצע על ידי הנציבות האירופית היה שאפתני מדי, כאשר גודלו הכולל הוא ככל הנראה גבוה ב-50% מהמסגרת הפיננסית הנוכחית.
מרץ טען שהמדינות החברות לא יכולות להחזיק בנטל ההוצאות כפי שמוצע. הוא קרא לכן להפחית באופן משמעותי את סך ההוצאות, תוך השתקפות של חששות בקרב כמה ממשלות לגבי התקציבים הלאומיים והנטל הפיננסי של מימון עדיפויות אירופיות משותפות.
הקנצלר הגרמני בירך על הצעת פשרה שהוצגה על ידי אירלנד, המחזיקה בנשיאות המסתובבת של המועצה האירופית. התוכנית כוללת הפחתת הוצאות בסך 160 מיליארד אירו במחירים הנוכחיים. עם זאת, מרץ אמר שההפחתות המוצעות לא מספיקות וקרא לחסכונות נוספים.
מטסולה גם הדגישה את היקף חילוקי הדעות, ותיארה את החלוקות בין המדינות החברות על המסגרת הפיננסית הרב-שנתית הבאה כהיסטוריות. היא הזהירה שהפחתות ההוצאות המוצעות עשויות לסבך את אישור הפרלמנט האירופי להסכם הסופי, במיוחד אם הן משפיעות על מימון חדשנות, הגנה ותחרותיות.
נקודה מרכזית נוספת במחלוקות היא מערכת ההכנסות העתידית של האיחוד האירופי. הדיונים על יצירת מקורות הכנסה נוספים לגוש התקדמו באופן מוגבל, מעוררים שאלות לגבי כיצד האיחוד יממן את אחריותיו המתרחבות מבלי להטיל לחץ מופרז על התרומות הלאומיות. מטסולה טענה שהאיחוד האירופי לא יכול להמשיך לקחת על עצמו משימות חדשות בזמן שהמשאבים הזמינים שלו מצטמצמים.
היא הביעה תקווה שהמדינות החברות יוכלו להגיע להסכם לפני סוף 2026, תוך הדגשה שהמסגרת הפיננסית שתתקבל עדיין תדרוש אישור פרלמנטרי. ראש ממשלת לוקסמבורג לוק פרידן גם צינן את הציפיות לפריצה משמעותית בפסגת המנהיגים הנוכחית.
הנציבות האירופית הציעה תקציב ארוך טווח בשווי של כ-2 טריליון אירו עבור התקופה 2028–2034. התוכנית מיועדת לטפל במגוון עדיפויות, כולל חיזוק יכולות ההגנה האירופיות, שיפור התחרותיות הכלכלית, תמיכה בחדשנות ושמירה על סיוע לאוקראינה. עם זאת, היקף ההוצאות המוצעות, חלוקת הכספים בין תחומי המדיניות והצגת מקורות הכנסה חדשים הפכו לנקודות מחלוקת מרכזיות.
המגעים רגישים במיוחד מכיוון שהתקציב הארוך טווח של האיחוד האירופי קובע את עדיפויות ההוצאה על פני שבע שנים ומשפיע על תוכניות החל מפתוח אזורי וחקלאות ועד מחקר, ביטחון וסיוע חוץ. צמצום המסגרת הכוללת עשוי לדרוש בחירות קשות לגבי אילו תוכניות יזכו למימון ואילו עדיפויות יופחתו.
אישור המסגרת הפיננסית הרב-שנתית דורש הסכמה פה אחד בין המדינות החברות באיחוד האירופי, ולאחר מכן את הסכמת הפרלמנט האירופי. תהליך אישור כפול זה מעניק לממשלות ולמחוקקים השפעה משמעותית על התוצאה הסופית ומקשה על פשרות. עם עמדות עדיין רחוקות, צפויים המגעים להישאר מבחן מרכזי ליכולת הגוש ליישב בין דאגות התקציב הלאומיות לבין השאיפות האסטרטגיות המשותפות שלו.
-
23:15
-
23:00
-
22:59
-
22:42
-
22:22
-
22:15
-
22:00
-
21:51
-
21:30
-
20:50
-
20:32
-
20:15
-
20:15
-
20:00
-
19:45
-
19:30
-
19:00
-
18:35
-
18:15
-
18:00
-
17:45
-
17:30
-
17:15
-
16:45
-
16:32
-
16:15
-
16:00
-
15:45
-
15:43
-
14:45
-
14:33
-
14:15
-
14:00
-
13:30
-
13:13
-
12:50
-
12:30
-
12:15
-
12:12
-
11:50
-
11:32
-
11:26
-
11:15
-
11:10
-
11:00
-
10:42
-
10:25
-
10:23
-
10:15
-
10:10
-
09:47
-
09:32
-
09:30
-
09:15
-
08:47
-
08:45
-
08:41
-
08:32
-
08:15
-
07:15