- 09:30הסנאט האמריקני אישר את בעל בריתו של טראמפ, קאש פאטל, כראש ה-FBI
- 09:12מלאווי חוזרת על תמיכה איתנה בשלמות הטריטוריאלית של מרוקו
- 09:05העתיד הלא ברור של עמותות מרוקו לאחר הקפאת המימון האמריקאי
- 08:46יושבי ראש ועדות חוץ של פרלמנטים אפריקאים מברכים על המודל הכלכלי המרוקאי
- 08:41ביטחון לאומי: מרוקו, מודל של גישה פרואקטיבית ושקופה
- 08:22קונגרס השרים העולמי הרביעי בנושא בטיחות בדרכים במרקש: הצלחה מסחררת
- 08:10מרוקו ואפריקה: לקראת חזון גלובלי ליציבות ופיתוח
- 08:00השקת מצפה הכוכבים המקסיקני לסהרה המרוקאית
- 07:30קישור אוויר נייטרלי פחמן ראשון בין מרוקו לאירופה
עקבו אחרינו בפייסבוק
טראמפ ומכסים: מלחמת סחר מוחלטת מול אתגרים כלכליים גלובליים
בהצהרה שעוררה ויכוח סוער, העלה השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את האפשרות להטיל מכסים דומים על כל המדינות המטילות מכסים על יבוא מארה"ב. ההודעה עוררה מחדש את הדיונים על ההשלכות הכלכליות העולמיות ועל כדאיותם של צעדים כאלה בסביבת סחר מתוחה ממילא.
מאז שהגיע לבית הלבן, טראמפ אימץ מדיניות סחר פרוטקציוניסטית, המבוססת במידה רבה על שימוש בפקודות ביצוע והפעלת חוקים ישנים כדי לעקוף את הקונגרס, אשר נושא באחריות לאשר את תעריפי המכס. גישה זו שואפת לממש את הבטחות הקמפיין שלו במהירות, מבלי לעמוד בפני מכשולים משפטיים. בהקשר זה, כמה משקיפים מאמינים שטראמפ יכול להסתמך על סעיף 301 של חוק הסחר של 1974, המעניק לנשיא סמכויות להטיל מכסים בתגובה לשיטות סחר מפלות של מדינות אחרות.
בין האפשרויות המשפטיות האפשריות, טראמפ יכול גם להפעיל את חוק החירום הכלכלי הבינלאומי, ששימש בעבר להטלת מכסים של 10% על יבוא סיני. עם זאת, נראה שהאמצעי הסביר ביותר הוא הפעלת סעיף 338 לחוק הסחר משנת 1930, חוק שכמעט ולא נעשה בו שימוש בעשורים האחרונים, המאפשר לנשיא להטיל מכסים של עד 50% על יבוא ממדינות שנחשבות כבעלות נוהלי סחר מפלים.
טראמפ מגן על עמדה זו בטענה שלארצות הברית יש את הזכות להגיב בעין למדינות המטילות מכסים על מוצריה, שלדעתו יש צורך להגן על האינטרסים הכלכליים האמריקאים. עמדה זו מונעת רק משיקולים כלכליים, אלא גם מרצון לחזק את הריבונות האמריקאית מול מעצמות כלכליות עולמיות אחרות.
הכוח הכלכלי של ארצות הברית למעשה מעודד כמה מדינות להטיל מס על היבוא האמריקאי שלהן, בעיקר כדי להגן על התעשיות המקומיות שלהן. המניעים מאחורי המכסים הללו משתנים, כאשר חלק מהמדינות מבקשות להפחית את התחרות ממוצרים אמריקאים בשווקים שלהן. עם זאת, צעדים אלה עלולים לפגוע במדינות מתפתחות במיוחד. למרות שמדינות אלו הטילו מכסים על יבוא מארה"ב כדי להגן על הכלכלות שלהן, הן עלולות למצוא את עצמן גם נענשות בגלל הקושי למכור את המוצרים שלהן בשוק האמריקאי, הידוע בכוח הקנייה החזק שלו.
בנוסף למסי יבוא, סעיף 338 לחוק הסחר משנת 1930 גם נותן לנשיא ארה"ב את הסמכות לנקוט צעדים נגד מדינות המפלות בסחר באופן כללי, לרבות הטלת הגבלות על מוצרים מסוימים או החלת תקני בטיחות שונים. זה יכול לכלול מדינות כמו יפן והאיחוד האירופי, שיש להן הגבלות על יבוא של גידולים מהונדסים גנטית או תקני בטיחות מחמירים למכוניות.
למרות הצהרותיו של טראמפ על היישום הקרוב של מכס אלה, התהליך נותר מורכב וארוך בשל המגוון של מוצרי הסחר העולמי המושפעים, עם יותר מ-5,000 קטגוריות מכס שיש לקחת בחשבון. היישום של החלטות מסוג זה עשוי להתברר כקשה.
למרות מכשולים פוטנציאליים ליישום מדיניות זו, לרשות טראמפ יש כמה מכשירים משפטיים לנהל מלחמת סחר כוללת נגד כל המדינות. עם זאת, לתהליך זה עלולות להיות השלכות שליליות גדולות על הכלכלה האמריקאית והעולמית, במיוחד עבור מדינות מתפתחות. בסופו של דבר, ייתכן שהאזרחים האמריקאים עצמם יסבלו הכי הרבה, עם מחירים גבוהים יותר ועם פוטנציאל עלייה באינפלציה.
תגובות (0)