- 16:55ישראל ספגה הפסדים של 12 מיליארד דולר במלחמתה עם איראן
- 16:44איומיו של טראמפ נגד ספרד: רטוריקה או סיכון כלכלי אמיתי?
- 16:21נתניהו מבקש דחייה של זימונו בתביעות שחיתות
- 15:14פנטגון: התקיפה האמריקאית על איראן הייתה תוצאה של 15 שנות הכנה
- 14:31מרוקו-מאוריטניה: לקראת שותפות תעשייתית אמיתית
- 13:35הפרלמנט המרכז אמריקני מאשרר מחדש את תמיכתו בסהרה המרוקאית ובתוכנית האוטונומיה
- 11:30מר הילאלה קורא לצורך הדחוף לקחת אחריות קולקטיבית להגן על אוכלוסיות מפני זוועות
- 10:36ראש המוסד מודה ל-CIA על פעולות משותפות נגד איראן
- 10:16מכון המחקר להגירה: מרוקו שומרת על יציבות אזורית ומחזקת את מעמדה בכלכלת האנרגיה העולמית
עקבו אחרינו בפייסבוק
ישראל ספגה הפסדים של 12 מיליארד דולר במלחמתה עם איראן
שנים עשר ימי מלחמה הספיקו כדי להטיל את הכלכלה הישראלית לטלטלה כלכלית חסרת תקדים. על פי ההערכות האחרונות שדווחו על ידי כלי התקשורת העסקיים בישראל, הסכסוך עם איראן עלול לעלות בסך הכל כמעט 20 מיליארד דולר, סכום מדהים הכולל הן הפסדים ישירים והן השלכות ארוכות טווח.
עיתון "ידיעות אחרונות" כבר מעריך את ההפסדים המיידיים ב-12 מיליארד דולר, כולל הוצאות צבאיות, נזקים שנגרמו כתוצאה מהתקיפות האיראניות, פיצויים ליחידים ולעסקים ותיקונים של תשתיות קריטיות. הערכה ראשונית זו עשויה לגדול ככל שיובאו בחשבון השפעות כלכליות עקיפות - ירידה בפעילות, יציאת השקעות, מעברי מקום זמניים.
במקביל, הצבא הישראלי ביקש 40 מיליארד שקלים נוספים (כ-11.7 מיליארד דולר) לחידוש מלאי הנשק שלו, רכישת מערכות יירוט חדשות וחיזוק כוחות המילואים שלו. מאמץ תקציבי זה מוסיף לגירעון ציבורי שכבר נחלש על ידי פעולות צבאיות קודמות, במיוחד בעזה.
היומון העסקי "כלכליסט" מעריך כי העלויות שנגרמו אך ורק בגין התקיפות נגד איראן ומערכות ההגנה מפני טילים שנפרסו עומדות על 5 מיליארד דולר. הקצב העז של הוצאות אלו - כ-725 מיליון דולר ליום - מפעיל לחץ ניכר על קופת הציבור.
TheMarker מצידו מדווח כי הנזק החומרי שנגרם על ידי התקיפות האיראניות לבדן כבר עולה על 1.5 מיליארד דולר, סכום אליו יש להוסיף פיצויים ששולמו לאזרחים ולעסקים שנפגעו. קרן הפיצויים קיבלה יותר מ-41,000 בקשות, כולל 33,000 עבור מבנים שניזוקו ו-8,000 עבור כלי רכב או רכוש מסחרי.
הממשלה תצטרך להתמודד גם עם נטל חברתי הולך וגדל. כ-15,000 מתנחלים פונו למלונות או לדיור זמני ברחבי השטחים הכבושים. עלות הדיור מוערכת ב-29 מיליון דולר, סכום שצפוי לעלות אם השיקום באזורי האסון יתעכב.
פרק צבאי זה, שכונה על ידי האיראנים "הבטחה אמיתית 3", נתפס בטהרן כ"תגובה אסטרטגית" לתוקפנות הישראלית. כוח האש שנפרס וההשפעה הנראית לעין על ערים גדולות בישראל אילצו, על פי הרשויות האיראניות, את ישראל לסיים את הסכסוך באופן חד צדדי. בצד הישראלי, אנליסטים מודאגים מהאטה בתמ"ג המוערכת ב-0.2%- והרחבת הגירעון הציבורי שעשויה לעלות על 6%, סף שנחצה לעיתים רחוקות מאז שנות ה-2000.
בעוד שהמתחים הגיאופוליטיים נותרו גבוהים והמדינה מתמודדת עם שבריריות חברתית גוברת, בזק זה משאיר את ישראל עם חוב כבד יותר, אקלים של אי ודאות כלכלית מוגברת ודעת הקהל מודאגת יותר ויותר מהעלות האנושית והפיננסית של אסטרטגיה צבאית אינסופית.
תגובות (0)