מגמות מדאיגות בהייטק בצל המלחמה: הפעילות העסקית נפגעה, ירידה בגיוסי הון

Tuesday 04 June 2024 - 16:05

לפי נתוני רשות החדשנות, הענף שאחראי למעל 50% מהיצוא של ישראל עדיין מגלה יציבות, אך הגידול הקבוע במספר העובדים בענף התמתן באופן משמעותי ב-2023 וההשקעה בסטארטאפים ירדה ב-55%. החברות חוששות מהפגיעה במוניטין של ישראל במלחמה - וצופות סבבי גיוס נמוכים יותר בהמשך השנה

מגמות מדאיגות בהייטק הישראלי: דוח ההייטק של רשות החדשנות המתפרסם היום (ג') מצביע על תמונה מורכבת וחששות לעתיד בענף, בעיקר בשל השלכות המלחמה בעזה.

בין השאר, ניכרת ב-2024 ירידה במדדי פעילות עסקית בהייטק לרמות של 2018, הגידול הקבוע במספר העובדים התמתן, ההשקעה בסטארטאפים ישראלים רשמה ירידה חדה של כ-55% ב-2023 וגיוסי ההון לקרנות הון סיכון בישראל ירדו ב-2023 ב-70% בהשוואה לשנים 2018-2022.

לפי סקרים שערכה הרשות בקרב 500 חברות הייטק, הפגיעה בסטרטאפים בולטת במיוחד: 40% מהם מביעים חשש גובר מן העתיד וצופים מעתה סבבי גיוס בשווי נמוך יותר. רובם דיווחו שצמצמו את תוכניות גיוס כוח האדם לשנה הקרובה. ככלל, ההשפעות המרכזיות של המלחמה על חברות הייטק הן האטה בפעילות העסקית שלהן, עיכובים בפיתוח המוצרים, צמצום עלויות או אי עמידה ביעדים.

לפי מחברי הדוח, אי-היציבות בארץ משפיעה לרעה על האופן בו נתפסים סטארטאפים ישראלים בעולם, גם בקרב משקיעים, והיא כבר גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל. כמעט רבע מקרנות ההון סיכון הפועלות בארץ מעריכות, שיותר מ-30% מהחברות בתיק ההשקעות שלהן (חברות פורטפוליו) העבירו בשנה האחרונה פעילות משמעותית לחו"ל, או יעבירו בקרוב. בכ-40% מהן לפחות חברה אחת כבר עשתה זאת. הקרנות מעריכות, כי מגמות אלה יחמירו בשנה הקרובה. גיוסי ההון לקרנות עצמן ירדו ב-2023 ב-70% בהשוואה לממוצע הגיוסים בשנים 2018-2022.

על פי הנתונים בדוח, ענף ההייטק היה אחראי ב-2023 לכ-20% מהתוצר בישראל ול-53% מהיצוא - 73.5 מיליארד דולר. בתקופות משבר בעבר הלא רחוק, ההייטק שימש כ"בולם זעזועים כלכלי" למשק והתרומה שלו לצמיחה בלטה, למשל, במגיפת הקורונה ובתקופת המלחמה באוקראינה בשנת 2023. למרות זאת, ההשקעה הממשלתית בהייטק נמוכה מזו של מדינות כמו ארה"ב, בריטניה וקוריאה.

כל פגיעה בענף משפיעה באופן ישיר על הפעילות הכלכלית והצמיחה של המדינה. בגלל הקשרים הבינלאומיים של חברות ההייטק (משקיעים, חברות רב לאומיות, לקוחות, קשרי מחקר ואקדמיה) – הן רגישות במיוחד למצב יחסי החוץ של ישראל ולמעמדה בעולם. פגיעה במוניטין הישראלי על רקע המצב מציבה את עתיד ההייטק בסיכון - הורדת דירוג האשראי כבר מבטאת חששות של משקיעים זרים. וכיוון שההייטק הישראלי נסמך ברובו המוחלט על השקעות זרות, הוא עלול להיפגע מאוד בתקופות משבר כמו הנוכחית.

9,200 חברות הייטק
עם זאת, נתונים אחרים מצביעים על כך שההייטק הישראלי ממשיך לצמוח, אם כי פחות מבעבר: נכון ל-2024, בישראל פועלות כ-9,200 חברות הייטק, מתוכן 600 חברות חדשות שהוקמו ב-2023 - מספר נמוך בהשוואה לשנים הקודמות. 393 הן ציבוריות, שנסחרות לפי שווי של 234 מיליארד דולר. הענף כולו מעסיק כ-400 אלף עובדים, שמהווים 12% מכלל העובדים בישראל - גידול של 2.6% בהשוואה ל-2022, כשבמהלך השנה הצטרפו כ-10,000 עובדים ועובדות (גידול נמוך יחסית לעבר). 515 מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות מעסיקים קרוב ל-90 אלף עובדים, 11 חברות ישראליות נרכשו מתחילת השנה בסכום כולל של יותר משני מיליארד דולר, ובנוסף, הענקית הישראלית וויז הכריזה על הגיוס הגדול ביותר אי-פעם לסטארטאפ ישראלי - מיליארד דולר.

גם השכר הממוצע בהייטק עלה, ולפי הדוח עומד היום על 30,217 שקל בחודש - עלייה של 7% רק ב-2023, וכמעט פי ארבעה מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק בעשור האחרון.יחד עם זאת, הגיוון הדמוגרפי בין העובדים בהייטק לא השתנה כבר שנים: 64% גברים יהודים (לא חרדים) וכ-31% נשים יהודיות, כשחרדים וערבים מהווים ביחד פחות מ-5%. מתוך כלל העובדים, גברים ונשים, בסוף 2023, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שירתו במילואים 28 אלף עובדי הייטק, 60% מתוכם עובדי מחקר ופיתוח. כצפוי, ככל ששיעור גבוה יותר מעובדי החברה שירת במילואים, כך הנזק שנגרם לה היה גדול יותר. בינואר ובפברואר 2024 מספר ההייטקיסטים במילואים כבר הצטמצם לפחות מ-12 אלף איש, כ-3% מכלל עובדי ההייטק בארץ.